בווידיאו: האיש שחטף מכה בראש והפך לגאון
האם תוכנות מחשב ואפליקציות שנועדו לאימון המוח וחיזוקו באמת עובדות? מחקר חדש, שפורסם בכתב העת PNAS, מגלה שהתשובה היא לא, וכן. לא - מכיוון שהתוכנות האלה אינן משנות מהותית את רמת האיי-קיו. כן מהסיבה שאנשים המאמינים בכוחן של התוכנות, אכן מראים יכולת משופרת במבחני איי-קיו, מה שמכונה "אפקט פלצבו".
עוד בנושא:
מחקר: אנשים חכמים יותר, חיים יותר
המעבדה: למה אין כזה דבר "מוח גברי" ו"מוח נשי"?
פסיכולוגים מאוניברסיטת ג'ורג' מייסון בארה"ב יצאו למחקר בכדי לבדוק אם תוכנות מחשב לחיזוק המוח אכן מביאות לשיפור ביכולת הקוגניטיבית, או שמא האנשים שאצלם נמצא "שיפור" כזה, בסך הכל מייצגים עוד מקרה של אפקט פלצבו. סוג האינטליגנציה שנבחן במחקר הוא אינטליגנציה פלואידית זו האחראית על יכולות הלמידה והניתוח.
כדי לבחון את הנחת המוצא שמדובר באפקט פלצבו, החוקרים גייסו כ-50 משתתפים למחקר בשתי שיטות שונות. בפוסטר הראשון שפורסם לצורך גיוס נחקרים, נכתב כי מדובר בניסוי הבוחן אימון מוחי לצורך שיפור ביכולת הקוגניטיבית. בפוסטר השני צויין רק כי נדרשים נחקרים לצורך השתתפות בניסוי. סך הכל, גויסו 25 משתתפים דרך הפוסטר הראשון קבוצת הפלצבו ו-25 נוספים דרך הפוסטר השני, המייצגים את קבוצת הבקרה.
בשלב הראשון עברו כל 50 המשתתפים מבחן האומד את האינטליגנציה הפלואידית שלהם. בהמשך, הם שיחקו במשחקים המאמנים את המוח (ולכאורה משפרים את תפקודו), במשך כשעה. בשלב האחרון של המחקר, נערך מבחן נוסף לבחינת רמת האיי-קיו, במטרה לראות אם חלו שינויים בתוצאות בהשוואה למבחן הראשוני.
כפי שציפו החוקרים, מנת המשכל אצל המשתתפים בקבוצת הפלצבו היתה גבוהה בכ-5-10 נקודות בהשוואה לתוצאה הראשונית, בעוד שבקבוצת הבקרה לא נמצא כל שינוי. "זה מאוד לא סביר שאנשים בקבוצת הפלצבו הצליחו להגדיל את רמת האיי-קיו שלהם בכ-5-10 נקודות, לאחר שאימנו את מוחם במשך שעה", כתבו החוקרים במסקנותיהם.
במילים אחרות, אפקט הפלצבו עבד: ציפיותיהם של המשתתפים לכך שיכולתם הקוגניטיבית תשתפר, הובילה לכך שהשתפרה בפועל. במילים אחרות, משתתפים אלה ככל הנראה השקיעו מאמצים ניכרים במבחני האינטליגנציה השניים, מתוך הנחה שציוניהם ישתפרו, מה שהוביל למימוש הציפייה. "הממצאים מספקים הסבר חלופי לתוצאותיהם של מחקרים אחרים בתחום ולאלה שנעשים בתעשיית אימון המוח, (כאילו אימונים אלה מביאים לשיפור אמיתי ביכולת הקוגניטיבית)", כותבים החוקרים.
ייתכן שאפקט פלצבו הוא שעומד מאחורי טענותיהן של חברות המייצרות תוכנות לאימון מוחי, כאילו בכוחם של אימונים אלה להילחם בתופעות כמו אובדן זיכרון, דמנציה ואפילו אלצהיימר. חברה אמריקאית בשם Lumosity שיצאה בהצהרות דומות, נקנסה בתחילת השנה בכ-2 מיליון דולר בגין פרסום שקרי. "לומוסיטי ניצלה את פחדיהם של הצרכנים מפני הידרדרות קוגניטיבית הקשורה בגיל מבוגר", הסבירה מנהלת הלשכה הפדרלית להגנת הצרכן בארה"ב, ג'סיקה ריץ'.
מה בכל זאת משפיע על האיי-קיו?
ולשאלת השאלות: האם ניתן בכלל לנקוט פעולות כלשהן לשיפור האינטליגנציה? לרוע המזל, לא ממש. סיבה עיקרית לכך היא שאינטליגנציה מושפעת במידה רבה מגנטיקה, ולכן רמתה נותרת די קבועה לכל אורך החיים. מחקר בריטי מ-2013, למשל, הראה שכאשר בני 90 עברו מבחני אינטליגנציה שעברו קודם לכן כשהיו בני 11, נמצא שמי שהיו ילדים חכמים נעשו גם למבוגרים חכמים (וזאת על אף שהיכולת הקוגניטיבית נוטה לפחות ככל שמזדקנים).
כמה גורמים סביבתיים בכל זאת עשויים להשפיע על רמת האיי-קיו המתעצבת בבגרות. בין החשובים שבהם: השכלה, שירותי בריאות טובים ותזונה ראויה (תזונה לא מספקת ורעלים עלולים לפגוע ברמת האיי-קיו).