השיטה החדשה שתתאים את הדיאטה לגנטיקה שלכם

בווידיאו: האישה שהחליטה לאכול רק בננות

אחד הטרנדים המובילים בתחום התזונה בשנים האחרונות הוא נוטריגנומיקה – תחום מדעי, המחבר בין תזונה לגנטיקה. המשמעות למטופלים פשוטה: התאמת התפריט התזונתי לנטיותיהם הגנטיות. אלה כוללות, למשל, נטייה לפירוק שומנים מוגבר או לתחושת שובע מאוחרת. במילים אחרות, אם בעבר אנשים התבקשו התבקשו לעקוב אחר תפריט דיאטטי אחיד למדי, או לנסות סוגי דיאטות שונים ולקוות שאחת מהן "תתפוס", הרי שהנוטריגנומיקה מציעה בירור מדויק של הדיאטה הספציפית המתאימה לכל אדם. מיכל אפרת, דוקטורנטית לתזונה מולקולרית, מהנדסת מזון ודיאטנית קלינית וכן המנהלת המדעית בחברת MyBio – מסבירה מהי נוטריגנומיקה ומדוע היא מציעה בשורה לאנשים שניסו אינסוף דיאטות, ונכשלו בכולן.

עוד בנושא:
5 דרכים להוריד במשקל בלי דיאטה
דיאטניות אוהבות דיאטה?
האם הדרך המהירה לרזות כוללת השתלת צואה?

מה הנוטריגנומיקה יכולה לגלות לאנשים בנוגע לנטיות התזונה שלהם?

"הבירור הגנטי, שכולל מיפוי של גנים רבים הקשורים בתזונה ובמטבוליזם, יכול ללמד אנשים כיצד הגוף שלהם מגיב לרכיבים תזונתיים שונים, וכן לתהליכים מטאבוליים ולהרגלי צריכה. למשל: אנשים עם וריאציה מסוימת של גן הקשור בפחמימות – ייטו להשמין מהן יותר מאחרים. אנשים עם וריאציה אחרת של הגן, יושפעו מהן הרבה פחות. אותו הדבר קורה עם שומן רווי".

"זו הסיבה שיש אנשים שמסתדרים מצוין עם דיאטות מסוג 'האדם הקדמון' (פליאו), או אורניש, שעשירה בפחמימות, בעוד אחרים שינסו אותן יעלו דווקא במשקל. עבור כל סוג דיאטה – אנחנו מכירים אנשים שהצליחו להשיל באמצעותה במשקל, או ההפך, וזאת למרות שעשו 'הכל נכון'. בהקשר לטבעונות, למשל, אנחנו יודעים שיש אנשים שקל להם יותר לאמץ סוג כזה של תזונה, כי הם סופגים היטב ברזל ו-B12 שמקורם מהצומח. הרעיון פשוט: תופרים לכל אדם את החליפה התזונתית שמתאימה לו. זו עוד חתיכה בפאזל – חתיכה חשובה מאוד – שעוזרת להבין מה מתאים לאדם זה או אחר לאכול ואפילו איזה סוג של פעילות גופנית יעבוד עבורו בצורה הטובה ביותר".

זאת אומרת – כבר אין כיום מקום להמלצות תזונתיות גורפות? פירמידת המזון כבר לא רלוונטית?

"נכון. ההבנה שמחלחלת כיום בעולמות הרפואה והתזונה היא שהקונספט הזה שיש 'הנחיות קסם' בתחום הדיאטה, שכולם חייבים לאמץ, הוא פשוט לא נכון. יש למשל נטייה לחשוב שפחמימות תורמות להשמנה, כשבפועל מדובר בעניין אינדיבידואלי לחלוטין. למעשה, יש אנשים ברי מזל שחייבים לצרוך פחמימות בכדי לרזות. מתברר גם שההמלצה להקפיד על תפריט דל נתרן (מלח) אינה נכונה לכולם, אלא רק לאחוז קטן באוכלוסיה".

אם כך, מהו הערך של המלצות תזונתיות גורפות המגיעות מטעמם של ארגוני הבריאות, להימנע ממאכלים מסוימים ולהרבות באחרים? רק לאחרונה התריע ארגון הבריאות העולמי מפני מסוכנותו של הבשר המעובד, למשל.

"להמלצות האלה יש ערך, כי מאכלים מסוימים אינם מומלצים לצריכה באופן גורף. בשר מעובד הוא אחד מהם. גם ממזון מטוגן ומסוכרים פשוטים עדיף להימנע. בכל זאת, אנשים מגיבים למאכלים האלה באופנים שונים. זה עניין של מינון. בירור גנטי יכול לגלות את מידת הפגיעות והרגישות למזונות לא טובים".

הבדיקה הגנטית מאפשרת גם זיהוי של נטייה להשמנה? יש שיאמרו שנטייה כזו היא פיקציה, וכל מה שצריך לעשות כדי לשמור על משקל תקין הוא לצמצם בכמויות המזון ולהתעמל.

"נטייה גנטית להשמנה היא לא פיקציה. יש מספר גדול של גנים הקשורים במטבוליזם ובתהליכים נוספים, התורמים להשמנה. על ידי שקלול מתוחכם של התוצאות, ניתן להסיק אם לאדם מסוים יש סיכוי גדול יותר להשמנה ביחס לאוכלוסיה. יש, למשל, גן שאחראי על תחושות הרעב והשובע המתקבלות כאותות מהמוח. אדם שתחושת השובע שלו מעוכבת יחסית, יזדקק לכמות גדולה יותר של קלוריות עד שישבע. לאנשים כאלה יש להתאים דיאטה המבוססת על מזונות מעודדי שובע, כמו דגנים מלאים, קטניות, פירות וירקות".

"עוד דוגמה: הנטייה לפרק את רקמת השומן בגוף מבוססת על פעילותם של אנזימים מסוימים. רמת הפעילות של האנזימים האלה משתנה מאדם לאדם. גם היכולת של אדם לאגור שומנים מבלי לפתח סכרת היא נטייה גנטית. יש אנשים שברמה נמוכה של השמנה יפתחו סכרת, בעוד אחרים ייחשבו שמנים יותר, אבל לא בהכרח יסבלו מסוכרת כי הגוף שלהם בנוי לאגור יותר שומן".

אז לטענתך אנשים נוטים להיכשל בדיאטה בגלל חוסר התאמה למזון שהם צורכים?

"זה קורה הרבה פעמים. אני לא מדברת רק על עצם הירידה במשקל, אלא בעיקר על היכולת לשמר את משקל היעד. זה המקום שבו רוב האנשים נכשלים; יותר מ-90% מהם. ולפני שמדברים על ירידה במשקל, צריך לבחון איך האדם מרגיש בתגובה לשינוי התזונתי. האם מרגיש שבע או נוטה לרעב תוך זמן קצר? החשק למתוק נותר חזק או נחלש? רמות הריכוז והערנות כמו גם מצב הרוח – כל אלה מהווים אינדיקציה חזקה להתאמה לדיאטה כזו או אחרת".

הנטייה הגנטית-תזונתית היא נתון קבוע או שיש לה יכולת השתנות מסוימת?

"היא בהחלט עשויה להשתנות, וזו הבנה מדעית חדשה יחסית. אם בעבר חשבו שהגנטיקה היא גזירת גורל, ומי שנולד שמן גם ימות שמן, הרי שכיום אנחנו יודעים שזה לא מדויק. השפעה סביבתית – למשל, שמירה על תזונה מאוזנת ומתאימה – יכולה לאורך זמן למנוע ביטוי של גנים 'לא רצויים' ולעודד ביטוי של 'גנים טובים'. המודעות משחקת כאן תפקיד קריטי".

יש אנשים שיאמרו שאין להם כל צורך במיפוי גנטי, כי הם חשים בעצמם אילו מזונות טובים להם ואילו לא. "עבור חלק מהאנשים זה נכון, אבל אצל אנשים שאוכלים בצורה שאינה מאוזנת, והם אינם מודעים מספיק למכלול של גורמים המשפיעים על חשקים כאלה ואחרים – התבססות על תחושות עשויה להטעות. אנשים עשויים להגיד, למשל, 'בא לי סוכר, זה אומר שדיאטה מבוססת סוכר מתאימה לי'. צריך לבדוק: אולי הם רוצים סוכר כי חסרים להם רכיבים תזונתיים מסוימים? אולי בגלל עייפות או סטרס?".

תזונה מותאמת אישית תהיה לדעתך עניין שבשגרה בעתיד?

"בהחלט, זה בלתי נמנע, וזה קורה כחלק מהמגמה של רפואה מותאמת אישית. מדענים משערים שבעוד כמה שנים אנשים יגיעו לרופא מצוידים בצ'יפ גנטי, ורק לאחר שהרופא עיין במידע הגנטי – הוא יציע טיפול מתאים. המידע הזה יכלול רגישויות למחלות, תרופות וכן הלאה. אותו הדבר יקרה בתחום התזונה. אני מאמינה שהתאמת התזונה לאדם תחל בגיל צעיר, אולי אפילו כבר משלב ההיריון. כך נוכל לצמצם חלק ניכר ממקרי ההשמנה והחולי, הנובעים מאורחות חיים לא בריאים".