מחקר חדש של חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצא כי אכילת זן חדש של פסיפלורה תורמת משמעותית לתפקודו התקין של המוח, במיוחד בתהליכים הקשורים בהזדקנות. צוות החוקרים, שכולל את פרופ' אורן תירוש, ד"ר אהרון טרואן וד"ר אלון סמך מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, בחן את תכולתם של זנים שונים של פסיפלורה ויכולתה להגן מפני חומרים העלולים לפגוע במוח. בהמשך פיתח צוות החוקים זן חדש של הפרי, שבניסוי בעכברים, הצליח לעכב תמותת תאים במוח, בדומה לתהליך המתרחש במוחם של חולי פרקינסון.
הזן המסחרי של פסיפלורה המשווק בישראל - Passion Dream - הינו הכלאה של מספר זנים. בטבע ניתן למצוא עוד כמה זנים, הנבדלים בין השאר בצבע הקליפה שלהם - צהוב או סגול.
בתחילת המחקר פיתח סמך זנים חדשים של הפרי, הנושאים תכונות שונות מהפרי המסחרי. אלו נבדקו על ידי ד"ר עדנה פסיס ממכון וולקני, שמצאה כי חלק מהזנים החדשים הכילו רמה גבוהה של חומרים נוגדי חמצון, ביחס לפירות אחרים.
בשלב הבא, בדק תירוש את ההגנה שהעניקה תמצית הפירות מפני נזק חמצוני בתאי עצב: לצורך כך נעשה שימוש במיצוי מאחד הזנים, המכונה 'דינה', ונבדק על עכברים שחוו הליך תמותה של תאי עצב באזור המוח, בדומה למתרחש בקרב חולי פרקינסון. מהממצאים עלה כי תוספת של פסיפלורה למזון העכברים הפחיתה באופן מובהק את שיעור התמותה של התאים. כמו כן, עכברים שקיבלו מיצוי פרי 'דינה' כתוסף למזון, שרדו טוב יותר את הניסוי ביחס לקבוצת הביקורת.
"עד לתחילת המחקר המשותף, מלבד היכולת של מיני פסיפלורה שונים להרגיע ולהפיג חרדה, לא היה מידע על תכונות בריאותיות נוספות כגון הגנה על תאי המוח" אומר תירוש. לדבריו, "תוצאות המחקר מעידות שניתן לטפח זני פסיפלורה שונים על מנת לסייע בריאותית בדרכים נוספות בהגנה על המוח ומערכת העצבים המרכזית".