גם בחלומות הכי ורודים שלהם לא תיארו לעצמם אבי אמיגה (43) וגלעד אסולין (43), שני שכנים מיהוד, שאי פעם יוכלו להזיז את גופם למצב ריצה. למען האמת גם היום, אחרי שהפחיתו יחד מעל 120 ק"ג, שניהם עדיין צריכים לצבוט את עצמם (לא שנשאר יותר מדי מה לצבוט) בזמן שהם דוחפים קדימה בתחרויות ריצה וטריאתלון. אצל גלעד, מדובר בכלל בלידה מחדש שכן מאז שהוריד ממשקלו באופן דראסטי הוא משתתף מדי חודש בתחרות סיבולת שהסתיימה בחצי איש ברזל בחודש שעבר.
גלעד ואבי רצים גם במסגרת קבוצה שנקראת "להגשים את החלום" שכוללת כאלפיים משתתפים שעברו ניתוחים לקיצור קיבה, ממש כמותם. עשרות מהם משתתפים גם בתחרויות ריצה מקצועיות והם הורידו במשקלם יחד למעלה מ-2.5 טונות. הניתוח עצמו אמנם נפוץ מאוד בישראל ובעולם כולו, אבל מי שבוחר בו חייב להחיל על עצמו לא מעט מגבלות קפדניות בנושא תזונה, לא רק מחשש להשמנה חוזרת אלא גם כדי למנוע כאבים וירידה בבריאות הכללית.
במקרה של מי שבוחר להיות ספורטאי ולהשתתף במרוצים למרחקים ארוכים, החיים לצד מערכת חוקים חמורה מאוד שנועדה לשמור על שרוול שמותקן בקיבה שנפחו קטן כמעט ב-80% מקיבה של אדם בוגר, היא, איך לומר, לא הכי נעימה.
קיבה בגודל של ילד
"אנחנו חיים עם קיבה של 120-180 גרם, בדומה לקיבה של ילד", מתאר גלעד שירד 45 ק"ג, את התחושה בבטנו. "אנחנו חייבים לשמור על השרוול ולהקפיד לאכול ארוחות קטנות בכל שלוש שעות, להימנע מפחמימות שמרחיבות את הקיבה וגם משתיית משקאות מוגזים, שגורמים לכאבים. סך הקלוריות היומיות שלנו לא עולה על 1,500. כמו כן, אסור לנו לשתות ולאכול יחד כדי לא להרגיש נפוחים. זה מאלץ אותנו לשתות חצי שעה לפני הארוחה ואז להגיע לביס הראשון".
ניתוח שכזה מכיל בתוכו כמובן, שינוי במבנה האנטומי של מערכת העיכול כולה. והקיבה החדשה שנוצרה בגוף לא מצליחה לפרק לבדה את המזון למרכיבים חיוניים, כך שרובו מגיע היישר למעי הדק. כעת, דמיינו לעצמכם רץ מרתון שמאביס עצמו בפחמימות טרם המרוץ ותשאלו כיצד הצליחו השניים להתאמן למרחקים ארוכים בלי מאגר גליקוגן בשרירים?
"אין אפשרות להעמיס פחמימות", מספר גלעד, "במרתון אמסטרדם האחרון אכלתי צלחת פסטה במשך יום שלם. בכל שעה וחצי כמה כפות. את הפחמימות השגתי ממשקאות איזוטוניים וסוכרים. שקלתי 130 ק"ג וקיבלתי את חיי מחדש, אז אין לי על מה להתלונן. לכמה אנשים זה באמת קורה"?
שכנו, אבי אמיגה, כבר הגיע למשקל של 165 ק"ג והבין כי גם בדיאטה חמורה יצליח להפחית ממשקלו 12-20 ק"ג. לפיכך, נדרש צעד דראסטי יותר. "קראתי על השרוול לא מעט והחלטתי ללכת על הניתוח. היום אני יכול לספר שבכלל לא מדובר במטה קסם וחייבים לשמור על הכללים. לפעמים כשאני רץ, אני מדבר עם עצמי ומשכנע את התת-מודע שלי שזה אמיתי ואני באמת הולך לסיים חצי מרתון". 75 הק"ג שירד הם ההוכחה שזו המציאות שלו כיום.
"לאחר ניתוחי הרזיה ישנה מוטיבציה עזה לשינוי באורח החיים אותה אני מנסה לרתום להתחלת ביצוע של פעילות גופנית", מסביר ד"ר דוד גויטיין, מנתח בכיר במרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר, מקבוצת "אסיא מדיקל", מנהל היחידה לכירורגיה בריאטרית ומטבולית בבית החולים שיבא תל השומר. "ישנה חשיבות עליונה בפעילות זו לצורך הגנה בפני סיבוכים שונים וכן תרומה חשובה למניעת דלדול שרירים, שיפור חילוף החומרים ואולי אף להקטנת עודפי העור בהמשך". לדבריו, לעיתים המנותחים מחליפים את ההתמכרות לאוכל בהתמכרות לספורט, ולמרות שמדובר בתופעה חיובית היא לא נפוצה. "בכל מקרה, יש להתחיל לאט ובהדרגה להעלות את הזמן המוקדש ואת העצימות על מנת שלא ליצור עומסים על הגוף ולהוריד את הסיכון לפציעה".
רזה בגוף שמן
שניהם מטופלים בקבוצת תמיכה, "לחיות את החלום", שמחזקת את רוחם ומשמשת להם פורקן ברגעים קשים. לא שהם חוששים מקושי וסבל, שניהם נערכים לרוץ במקצה החצי מרתון של מרתון ירושלים שיתקיים מחר, מרוץ לא קל כשלעצמו בשל התוואי והפרשי הגובה לעומת מרכז הארץ, אבל נראה שיש דברים שמפחידים אותם יותר.
גלעד: "מבחינתי, לחזור להיות שמן זה אומר למות. ישבתי שנים בבית וחלמתי להתמכר לספורט, הייתי רזה בגוף של שמן וכשזה סוף סוף קרה, אני לא מתכוון לוותר על זה. פעם הייתי מסוגל לאכול מגש פיצה שלם והיום שני משולשים מפוצצים אותי. הניתוח שינה את חיי אבל לא כל מי שבוחר לעבור אותו מצליח לשמור על משקל תקין. ראיתי משורוולים שהעלו את משקלם בחזרה רק כי לא נזהרו".
גם אמיגה, נרתע מאותם שמנים לנצח שלא שמרו על הכללים: "אני עדיין מרגיש שמן וחושב כמו שמן אבל נראה רזה ולא מתכוון להיכנע למגבלות. אני מאוד נזהר עם התזונה ורואה בדמיוני את האנשים שמכירים אותי ואומרים לעצמם 'היית אבי השמן שלא מצליח לרוץ מטר, איך סיימת חצי מרתון'?
במרתון ווינר ירושלים הבינלאומי שייערך מחר בפעם השישית ישתתפו מעל ל-30,000 רצים מתוכם 2,615 תיירים מ- 64 מדינות.