מחקר ישראלי חדש מצא תשתית ביולוגית למציאת תרופה לחולי ALS, שעשויה למנוע התדרדרות המחלה. צוות החוקרים העמיד במרכז המחקר דווקא דגי זברה ולא עכברים, כפי שהיה נהוג עד כה בחקר הרפואה.
קבוצות הדגים חולקו לדגים בריאים ודגים שהונדסו גנטית עם החלבון הפגום שמצוי בקרב החולים במחלה הניוונית. החוקרים בדקו את התנהגות השחייה והמבנה המיקרוסקופי של תאי העצב בדגים החולים, ובאמצעות מתן פפטידים לדגים החולים, הצליחו לאפיין את השפעתם על מצב ההתקדמות. בעתיד מקווים החוקרים לפתח תרופה מפלטפורמת החומרים שזוהתה במחקר, כזו שתאט משמעותית ואפקטיבית את התדרדרות המחלה ומאפייניה.
קשה לטפל במחלה
ד"ר ריבקי אופיר, ביולוגית, חוקרת במרכז מדע ים המלח והערבה ועמיתת מחקר במרכז לרפואה משקמת וחקר תאי גזע שהוקם לאחרונה באוניברסיטת בן גוריון, העומדת בראש המחקר החדש מספרת כיצד היא וצוותה החליטו להיענות לקול קורא של משרד המדע למצוא מודל תרופתי למחלות יתום.
"כמעט לכל מחלה יודעים כיום מה הבעיה הגנטית שלה, מה הוביל להתפרצותה, איזה חלבון לא מתפקד כראוי בגוף אבל במחלה הזאת החשד הוא למספר גורמים גנטיים ולכן הרבה יותר קשה לתקוף אותה ולטפל בה. גם התרופה הקיימת כיום בשוק לחולים לא ממש עובדת ואפשר לומר בגדול שלחולים האלו אין מרפא כיום", היא מסבירה את הבחירה שלהם במחלה הזאת כמושא מחקר.
ד"ר אופיר וצוותה הנדסו גנטית דגיגי זברה בני יום, הנקראים בעגה המקצועית "לרווה" עם הגן הפגום המצוי בחולי ה -ALS, ושישה ימים לאחר מכן הכניסו את הדגים למרחב מצולם, בו מצלמה מיוחדת עוקבת אחרי פעילות השחייה שלהם במשך 90 דקות. "המצלמה בעצם משרטטת בסוף כמה מילימטרים הדג החולה שחה, כמה זמן הוא היה פעיל במים, האם הוא שחה במרכז הבריכה או בצד ולמעשה היא הראתה לנו שהוא שחה הרבה פחות טוב מהדג הבריא", מסבירה ד"ר אופיר. "כאשר הוספנו לו עשרה חומרים ביולוגיים פעילים, הוא שיפר את ההתנהגות שלו משמעותית, יכולת התנודה שלו השתפרה וגם השחייה שלו. לא הבראנו אותו אבל הוא התקרב מאד למצב של הדג הבריא. אם ימצאו משקיעים לפיתוח התרופה אני לא מאמינה שנוכל בשלב הזה לעצור את התפרצותה אבל בהחלט את התדרדרות המחלה בקרב החולים".
דגים במקום עכברים
השימוש דווקא בדגים ולא בעכברים או בחזירים למשל שמשמשים מודלים מסורתיים לחקר האדם - זאת בשל מערכות גופניות דומות לאדם - מעלה תמיהה. אלא שד"ר אופיר מונה את היתרונות של שחקן המחקר הייחודי וגם מפריכה את הדעות הקדומות.
"יש קרבה עצומה בין הדג לאדם מבחינת הגנום - יותר מ-50% דמיון בין המערכות האנושיות לאותן מערכות בקרב הדגים. בטח שמבחינת מערכת עצבוב שריר העצם. גם הפעילות הלבבית דומה", היא מסבירה ומוסיפה כי "כיום מתחילים להבין כמה זה חשוב לערוך את המחקרים האלו על דגים ולא חיות אחרות, ובאוניברסיטאות נחשבות מחזיקים כבר מעבדות גדולות לדגים. היתרונות שלהם עולים בהרבה לעומת העכברים - ראשית כי אין לנו צורך להמית אותם כדי לערוך מחקר. מכיוון שהם שקופים אנחנו רק מרדימים אותם כדי להבין מה קורה במוחו או בלבבו, וכך אני יכולה לבדוק אותו לאורך זמן של שבועות חודשים ועד שלוש שנים בערך - זמן חיים ממוצע של הדג הזה".
700 חולים בישראל
מחלת ניוון השרירים ALS ("לו גריג") מאופיינית בכך שתאי העצב המוטוריים שבאמצעותם המוח מפקח על השרירים, אינם מצליחים להפעיל את השרירים האחראיים על הפעלת הגפיים, הבליעה, ההיגוי והנשימה. כתוצאה מכך, השרירים נחלשים עד לשיתוקם המוחלט. זו מחלה חשוכת מרפא אשר עד היום לא נמצאו גורמים חד משמעיים להתפרצותה בקרב חוליה.
בישראל חיים כיום כ-700 חולים, כאשר הגיל השכיח להופעת המחלה הינו 45-65. רוב החולים יחיו 3-5 שנים מיום האבחון, וכ-30% מהחולים בארץ יחיו מספר שנים בודדות ועד 10 שנים בקירוב. 5%-10% מבין מקרי ה-ALS הם תורשתיים, אך ברוב המקרים אין דרך לנבא מראש את התפרצות המחלה אצל חולה מסוים. למרות תוצאות המחלה, למרבה הצער היא אינה זוכה למחקרים רבים היות והיא שייכת למשפחת "מחלות היתום"- מחלות ממנה סובלים בודדים עם תוחלת חיים קצרה כך שלחברות הפרמה הגדולות אין אינטרס להשקיע משאבים כלכליים במחקר ופיתוח התרופה.
ד"ר ריבקי אופיר תרצה בכנס לימוד ערבה שיתקיים ב-18-19 בפברואר