חנוכה הוא חג המופעים והפסטיבלים לילדים, וכדי שנוכל לצלוח בשלום אירועים כאלה במהלכו ובשאר ימות השנה, הגיע הזמן לשנן כמה כללי ברזל. הם נכונים לכל הורה אבל במיוחד לאבות, מכיוון שאימהות, מתוקף היותן נשים, יותר מוצלחות מאיתנו ב-64%, כך שעבור רובן לקחת כמה ילדים למופע בידור זה כמו הליכה עבור גברים: טבעי וקל. אז הנה עשרת הדיברות שיעזרו לצלוח כל מופע ילדים בשלום.
לא תשכח. טישו, עוד חולצה ארוכה, בקבוק מים, פלסטרים, ערכת תפירה, פלנלית, בקיצור כל מה שאתה חושב שיעזור לך ולהם לשרוד. התכונן למופע כאל מבצע צבאי, וכשהילד יפרק בתוך שלוש דקות את חרב האור שקנית לו, תשמח שסחבת איתך דבק שלוש שניות.
לא תלהג. גם ככה יש המון רעש באוטו, דור ה-Z פשוט לא מפסיק לדבר, והדבר האחרון שהם רוצים לשמוע ממך זה איך הכול היה שונה כשהיית ילד, וכמה שהמופעים היום הם הפקה מסחרית מתוקתקת ומהוקצעת לעומת ימי התום בהם גדלת. כאילו שאז לא היו חסויות ואנשים עם סיגרים שמנהלים את השואוביז. ותר על הנוסטלגיה, גם ככה מבחינתם זה שגדלת בלי סמארטפון ומחשב נשמע לא אמין.
לא תבטיח. כרטיס האשראי הוא ידידו הטוב ביותר של האדם. גם הילדים יודעים זאת. הם ישבו לך על העורק הראשי בבקשות שונות ומשונות כדי להוציא אקסטרה מהאירוע, אל תתחייב. חזור על המשפט "תלוי איך תתנהגו" ואולי בסוף ה-1+1 שהם יעשו בראש עוד ישתלם לך.
לא תאחר. אתה לא רוצה לעמוד בפקקים ואחר כך להעמיד את האוטו באדום-לבן בידיעה שתקבל מכתב תודה מהעירייה בסך 250 שקל. אתה לא רוצה לחפש את מקומות הישיבה בחושך ותוך כדי להרים שורה שלמה כשמאחוריך נגררים חמישה ילדים שאינם זוכרים את מספרי הברזל שחילקת להם. בקיצור: אל תהיה ישראלי - תהיה בזמן.
לא תסרב. שנה את הגישה ותחשוב כמו גיישה. ותר על האגו, אתה עכשיו לא אבא אחרי יום עבודה אלא דייל סבלני וחייכן. במהלך המופע תשמש קולב אנושי למעילים שלהם, תחלק להם משקאות וחטיפים במהירות, ואל תשכח לשאול אם הכול בסדר והם צריכים משהו. הילדים חייבים להיות מרוכזים במופע ללא הסחות דעת מיותרות. זכור שלמשך כמה שעות אתה נותן שירות, והצלחת המופע לא תלויה רק בכוכבים שעל הבמה אלא גם בפועלים שיושבים ביציע.
לא תגביל. לא נורא אם פעם אחת הילדים יאכלו לארוחת ערב מונסודיום גלוטמט, שומן רווי וחומרי טעם וריח, למרות שעל האריזות כתוב בענק "מועשר בוויטמין סי". זה חלק מהכיף שלהם ואין טעם, תרתי משמע, לבוא עם פלסטיק מלא ירקות חתוכים. רק תקפיד להימנע מנשנוש כי בגילך הבמבה שתאכל איתם תלווה אותך כל החיים.
לא תתקפל. תמיד יהיו להם תלונות. תמיד. אז תקוף חזרה. הם שואלים למה לא הבאת חטיפים אחרים? למה לא דאגתם לארוז בעצמכם. למה אנחנו יושבים רחוק? תביטו אחורה ולמעלה ותראו שיש אנשים שרואים את המופע מזווית פחות טובה משלהם. הילדים מספיק מבוגרים כדי להבין שיש אנשים שמצבם רע משלהם, אבל מספיק צעירים כדי לא להבין שזה לא ישפר את מצבם שלהם.
לא תתקמצן. ללכת למופע בלי לפנק אותם באיזו מזכרת קטנה זה כמו ללכת להופעת רוק ולא לשתות בירה במהלכה. יש דברים שלא עושים. כובע, חולצה, סעיף, פוסטר. זכור שמרצ'נדייז לא נועדו רק לגברים לבנים ומבוגרים שיוצאים מהברנבאו אחרי קלאסיקו מול ברצלונה.
לא תתלונן. מה קרה חמוד, קשה לך? הילדים מנדנדים? הרעש בלתי נסבל? לא רגיל להעסיק שניים עד שישה ילדים במשך כמה שעות? תתמודד. זה חלק מהדיל שנקרא "אבא". אם ישאלו איך היה תגיד ש"ממש כיף", גם אם לא. תוכיח שאתה עמיד, שקטן עליך, שגם אם הן טובות יותר ב-64% זה לא בא לידי ביטוי ביומיום.
לא תתבאס. אתה מבלה עם הילדים שלך בכיף וצופה במופע יפה ומושקע, יש מקום טוב יותר להיות בו?
לכל הטורים של חיים של אבא
לפייסבוק של חיים של אבא
לטוויטר של ארז מיכאלי