כן, חוקי הפיזיקה הגיעו גם אליי

חוק ידוע בפיזיקה הוא שכל מה שנכנס חייב גם לצאת. כל עוד הקטנצ'יק היה על תזונה קבועה וחד גונית של חלב אם/תמ"ל לתוצרי החיתול שלו היה ריח מאוד מסויים. וכאן אני הולכת לומר דברי כפירה. אל תשפטו אותי אבל אני ממש אבל ממש, לא מבינה הורים שחושבים שהקקי של התינוק שלהם הוא בריח בושם. מעולם לא הבנתי למה אומרים שלקקי של יונקים אין ריח מסריח.

הקקי של התינוק שלי תמיד תמיד הסריח. לא שאני באה אליו בטענות, כן? זה לא ששלי או שלכם מריח יותר טוב. אבל יש איזה מיתוס כזה שמסתובב בין אמהות שלקקי של יונקים אין ריח רע. וזה נכון, רק אם ניחוח של חלב שהחמיץ ביום שרב הוא בעיניכם ניחוח משכר.

כלומר בכלל לא נכון. אבל מה שכן, נכונה השמועה שזה רק הולך ומתדרדר משם - ככל שתזונת התינוק הופכת מגוונת יותר, כך גם טווח הצחנות. או בפראפרזה על המשפט האלמותי מ"מבצע סבתא", אפשר לומר שקקי של תינוק מתחיל מאוד מסריח ואז הוא לאט לאט מגביר.

וכך, עוד בטרם שככה ההתרגשות מאתגר הטעימות, מצאנו את עצמנו מתמודדים גם עם אתגרי חוטם לא פשוטים. כל החלפה היא הפתעה, וכל חיתול מלא הוא עולם ומלואו. ואם חשבתם שירקות זה מסריח, חכו לקקי שאחרי מרק עוף או קציצה.

בעעעעעע רק בגלל זה שווה לשקול לעבור לצמחונות. טוב, לא נורא, מי אמר שחייבים לנשום מהאף? בכלל, אספקת חמצן שוטפת זה over rated. עברתי לחתל בנשימה עצורה, ורק שתדעו שהזמנים שלי ממש משתפרים. יש מצב שבסוף החל"ד אוכל לייצג את ישראל בתחרויות צלילה חופשית.

אבל יש בזה יתרון אחד, אודה ולא אבוש, ותסלחו לי מראש על תהומות ה-TMI והרזולוציות שאליהן אני עומדת לצלול – המרקם. כל עוד הילד על דיאטת נוזלים, כל קקי הוא פוטנציאל נפיץ. וכשזה נוזל, זה נוזל. ואת נאלצת להתמודד עם אסונות ביולוגיים סביבתיים,דוגמת "קקי סלקל", "קקי גב" הידוע לשמצה ואפילו "קקי צוואר" (כן. זה בדיוק מה שזה נשמע. קקי שמגיע לתינוק עד הצוואר!).

אבל כשהתזונה מתמצקת, התוצרים הולכים בעקבותיה וכל העסק הופך להיות הרבה יותר נשלט וקל לתפעול. בפעם הראשונה שהבן שלי הנפיק קציצה מוצקה, עמדתי שם מול החיתול הפתוח והתפעלתי. זתומרת, עד שהתחלתי להרגיש חולשה ונזכרתי שאני לא נושמת בגלל הריח וכבר כמה דקות טובות שלא מגיעה לי אספקת חמצן למוח.

אממה? מסתבר שיש דבר כזה מוצק מדי. עוד לא הספקנו להתאושש מחגיגות ההתמצקות וכבר שקענו בתוגת העצירות. ממש זהבה ושלושת הדובים – הקקי הזה נוזלי מדי, הקקי הזה מוצק מדי. ועכשיו לכי תחפשי תרופות סבתא לעצירות (רמז: שמן זית + מיץ של עגבניה זה לא רק מטבל מגניב ליד הפוקצ'ה במסעדות איטלקיות).

אוי, אני לא מאמינה מה נהיה ממני. תמיד חשבתי שלי זה לא יקרה. אני לא אהיה מהאמהות האלה שמדברות על הקקי של התינוק שלהן כאילו זה הדבר הכי מעניין בעולם. והנה, אני מוצאת את עצמי מסוגלת לשבת ולכתוב 400 מילה על קקוש בלי למצמץ אפילו (ועוד המקלדת נטויה). אבל מה לעשות, Shit happens.