מה קורה לגוף של תינוק כשמטלטלים אותו?

ביום שישי האחרון הובא תינוק, כבן ארבעה חודשים, לבית החולים אסף הרופא שבצריפין, כשהוא סובל מחבלות בראשו. לאחר בדיקה רפואית ראשונית התעורר חשד בקרב הרופאים כי ההורים אחראים לחבלות וכי הם טלטלו אותו. כעת, התינוק מאושפז במצב קשה כשהוא מורדם ומונשם והרופאים נאבקים על חייו. ההורים, שהתינוק הוא בנם היחיד, טענו כי לא היכו אותו, אולם היום הוארך מעצרם של השניים בשישה ימים ובמשטרה ובבית החולים סבורים כי הפגיעה בו נוצרה כתוצאה מסדרה של טלטולים.

"טלטול תינוקות" היא תופעה שבה המטפל אוחז את התינוק בצדי גופו, תוך הפעלת כוח רב ומנענע אותו חזק, באופן כזה שראשו של התינוק שמהווה כרבע ממשקל גופו נע במהרה וללא שליטה קדימה ואחורה. תנועת הראש גורמת למוח, לעיניים ולאיברים באזור הראש שמצויים במיים ושאינם מקובעים בעזרת עצמות להיחבט בדפנות הגולגולת. כלי דם וורידים נקרעים ונוצרים שטפי דם ודימומים בכל אזורי המוח ובקרקעית העין. תוך זמן קצר התינוק יכול לאבד את הכרתו ואף למות בעקבות כך.

אם הטלטול לא הסתיים במות התינוק, הנזק במקרים רבים אולי רק יראה בצורת שטפי דם חיצוניים באזור בתי השחי (בשל האחיזה החזקה) או בשברים מרובים בידיים (שכן לרוב מדובר בסדרה של טלטולים), אבל עלול לכלול גם פגיעות נוירולוגיות שיכולות לגרום בהמשך לפיגור, הפרעות מוטוריות, עיוורון, דימומים ברשתית העין, שברים בצלעות ועוד.

ד"ר אפרת ברון-הרלב, מומחית לטיפול נמרץ ילדים וסגנית מנהל מרכז שניידר לרפואת ילדים, מסבירה כי "לפעמים אנחנו עלולים לטלטל את הילד מבלי שיש לנו כוונה לפגוע בו, אנחנו אפילו לא יודעים שאנחנו מטלטלים. יש לפעמים דברים שאנחנו עושים מבלי לדעת שזה טלטול שמסכן ילד". לדבריה, טרמפולינה של ילדים, לדוגמה, עשויה להיות טלטול לכל דבר ועניין - תלוי כמה חזק וכמה זמן קופצים. "גם כשזורקים ילד באוויר ותופסים אותו בחזרה זה טלטול. יש גם סוג של ניעור להרגעה שהוא טלטול. זה לא אומר שצריך להפסיק לעשות את כל זה, אבל צריך להיות מודעים לחוזק ולכמות ולהבין שיכולות להיות לכך תוצאות דומות".

לדברי ד"ר ברון הרלב, תינוקות רגישים יותר לטלטול כי "כלי הדם שלהם מאוד עדינים, ומכיוון שמסת הגוף שלהם יותר קטנה. כל תנועה שאנחנו עושים, גם אם היא לא נראית חזקה - עבור תינוק ששוקל 3 ק"ג יכולה להיות משמעותית והרת גורל".

במרבית המקרים הורים נוטים לטלטל את ילדיהם לאחר שאלו לא מפסיקים לבכות, והם מרגישים מצוקה. לפי נתונים שנלקחו מארה"ב, כ-70 אחוזים מהמטלטלים הם גברים, כשהסיבות לכך נוגעות ככל הנראה לעובדה שלגברים יש סף תסכול נמוך יותר והם מחפשים דרכים מהירות להרגיע את הבכי של התינוק. העייפות שמאפיינת הורים טריים לתינוקות היא גם כן גורם לתופעה, שכן היא גורם לעיתים לאיבוד עשתונות ותסכול.

להערכת המועצה לשלום הילד, בישראל מתים מדי שנה כמה עשרות תינוקות כתוצאה מטלטול מסיבי, באופן הגורם לפגיעה מוחית קשה. ברוב המקרים מדובר בתינוקות מתחת לגיל שנה. רמת הסיכון הגבוהה ביותר לפגיעה היא בחצי השנה הראשונה, אולם הסיכון קיים עד גיל שנה-שנה וחצי.

כמעט כל הורה מוצא את עצמו ברגע של חוסר אונים מול התינוק", מסבירה ד"ר ברון-הרלב, "הוא לא יודע מה לעשות עם הבכי, הוא מאבד שליטה, והוא גם אוהב את הילד. אבל אין דרך חזרה מהטלטול הזה ברגע שקרה נזק. רוב ההורים שטלטלו את ילדיהם מכים על חטא לאחר מכן. לכן, מה שאנחנו אומרים וממליצים כצוות רפואי זה שכאשר הורה מרגיש ככה, שהוא עומד לאבד שליטה, שיתן לילד להמשיך לבכות, יסתובב, ויבקש עזרה. עדיף לצאת מהחדר של הילד ולסגור את הדלת ושהוא ימשיך לבכות. קודם תירגעו ותחזרו להיות מי שאתם".

ד"ר ברון-הרלב מבקשת להדגיש כי "המודעות לכך צריכה להיות מאוד גבוהה. ברגע אחד של חוסר הבנה, לא מרוע או מחוסר אהבה, אתה יכול להרוס את החיים של הילד ואת החיים שלך. תתקשרו, תתייעצו, תדברו עם חבר או בן משפחה. זה עוזר ומציל חיים".