את איילת שקד פגשתי לראשונה כשהייתה ראש לשכתו של בנימין נתניהו, ראש האופוזיציה דאז. מדובר היה בתקופת צינה פוליטית עבור נתניהו ורבים סברו שהוא בשלהי הקריירה הפוליטית שלו. על הרקע העגום הזה בלטה מאוד שקד. כבר אז היה ברור לי, כמטפל שמתמחה בניתוחי פרופילים פסיכו-דינמיים, שזו רק תחנה ראשונה וזמנית בעבורה, וכי "השמיים הם הגבול" עבור הצעירה המגה אמביציוזית הזו.
לאיילת שקד יש את כל "הסל" הדרוש להצלחה בפוליטיקה, ובכלל. יש לה דרייב ומוטיבציה אינסופיים, ולמעשה הצלחה עבורה היא לא אופציה אלא שאלה של חיים ומוות. לא פחות. כישלון משול מוות, והצלחה היא הישרדות. אין עבורה אופציה אחרת. זה יתרונה אך זה גם חסרונה, כי בלהיטות לנצח היא לפעמים מעט נמהרת, ששה אלי קרב, דורסת ולא לוקחת אוויר לנשימה. כבר בימיה בלשכה בלט העימות שלה עם שרה נתניהו. שקד, שהייתה נחושה למדר את רעיית מנהיגה מלשכתו/לשכתה, בהיותה בטוחה שכך נכון עבורו, לא חששה להתייצב מול שרה, דבר שהביא בסופו של דבר לסילוקה מהלשכה ולהדרתה כיום מהבית ברחוב בלפור.
כבר אז היה ברור שהיא חדורת להט באמונותיה הפוליטיות הימניות, וכי היא רואה בחזרת נתניהו לשלטון ענין קריטי לעתיד ישראל. חזרת נתניהו או הצבתה בעמדת כוח והשפעה? אצל שקד שני הדברים חוברים בערבוביה ונועדו לשרת את אותה מטרה. שקד היא קילרית אמיתית, חדורת רוח לחימה ומאד משימתית. לא כדאי להיות על הכוונת שלה - היא תדרוס ותשאיר אדמה חרוכה. מאד חרוצה. מאד יעילה. עם בעל טייס ושני ילדים, היא לא לוקחת שבויים.
שקד היא באמת אידיאולוגית אולטרה ימנית, לא גמישה ומאמינה בצדקת דרכה ללא יכולת אמיתית להידברות. היא ימנית (קיצונית) בכל רמ"ח אבריה. נץ אמיתי, דורסני. יתרונה של שקד הוא שחזותה מטעה - חזותה ורהיטותה מסתירים לוחמת "רוצחת". משה קלוגהפט הגאון השכיל להבין זאת כשבנה את הפרופיל התקשורתי החדש של "הבית היהודי" ושם את שקד, אז מועמדת צעירה בראשית דרכה הפוליטית, על פוסטרים ברחבי ישראל בקריאה "אחותי". אנשים התקשו לעמוד בפניה.
שקד נמצאת בכנסת ישראל שנתיים, ודומה שתמיד הייתה שם. גם הרמות הגבה בתוגבה למינויה לשרת המשפטים של מדינת ישראל לא יכלו לעצור את התקדמותה המטאורית. היא המנצחת הגדולה של הבית היהודי, ואולי של הבחירות האחרונות. אין דוברת טובה ממנה לימין בישראל ייצוגית, מרשימה, וורבלית מחוננת, עוברת מסך. תאהב או תשנא, אך לא תוכל להתעלם. ובינתיים היא מנצחת בענק. תשאלו את שרה נתניהו.
גם מכס שרת המשפטים בסוף יוצאת איילת האמתית
בראיון ראשון בתפקידה כאישה הראשונה של ממשלת נתניהו הרביעית, שקד ניסתה להציג דמות אחרת, מתונה יותר, ממלכתית, מאופקת. היא הסבירה שלמדה לדבר פחות ולעשות יותר. חששה לחשוף את תכניותיה וניסתה להרגיע.
הטון המתון הזה נעלם די מהר. השבוע היא שוב עלתה לכותרות כשפרסמה בדף הפייסבוק האישי שלה סטטוס מאוד דעתני, ברור ותקיף בנוגע לחוק המסתננים. בסטטוס היא מבקרת בחריפות את בית המשפט העליון "שהיה רך מדי".
בתגובה לביקורת כי הסטטוס פורסם לפני פרסום הפסיקה וכי היה כאן ניסיון להתערב בהחלטת השופטים, אמרה באסרטיביות אופיינית: "פסק הדין נכתב הרבה לפני פרסומו, זה ניסיון השתקה נלוז". לזכותה יאמר שהיא באמת מאמינה בצדקתה. גם מכס שרת המשפטים תצא בסוף איילת האמתית.
סטטוס המריבה האחרון של איילת שקד
אם הייתה יושבת אצלי "על הספה" בקליניקה, הייתי אומר לה: קבלי עצמך באהבה כעסקת חבילה. יתרונותיך הם חסרונותיך. תישארי כמו שאת, כי את באמת לא יכולה ולא מסוגלת להיות אחרת. את מהחומר שממנו קורצו מנהיגים. הזמן, הניסיון והגיל מאד יטיבו עמך בעתיד. אם אנוכי איש מרכז-שמאל הייתי דואג מאוד, כי משרד המשפטים אינו התחנה האחרונה בדרך למסע הכיבוש עד לפסגה של השרה שקד. תשאלו את השר סילבן שלום, שרק לפני שלוש שנים איילת באה אליו לשיחות לבדוק אפשרות לשלבה עם בנט בליכוד. תראו איפה היא היום.