מה יעזור לילדים שלכם למצות את מלא הפוטנציאל שלהם? חוגים ומורים פרטיים זה נחמד, אבל זה ממש לא הכל. המדע מצביע על שישה גורמים עיקריים, שיהפכו את הילדים שלכם לחכמים יותר. ואם חשבתם לרגע על בייבי איינשטיין, תשכחו מזה.
1. שיעורי מוסיקה ושחייה
אם גם ההורים שלכם התעקשו שתלמדו חלילית ופסנתר, הם כנראה ידעו מה הם עושים. מוסיקה הופכת אנשים (גם ילדים) לחכמים יותר. זה די חד משמעי: מחקר שנעשה בבנק האינטר-אמריקאי לפיתוח ב-2008, מצא שילדים שהתאמנו בנגינה, הצליחו יותר מילדים אחרים בכל המדדים שנבדקו: נוכחות בכיתה, סיום בית הספר, השתלבות בתעסוקה, השתתפות בפעילויות בקהילה והיחלצות מעוני.
וגם: שקלו לשלוח את התינוק שלכם לשיעורי שחייה. מחקר שנפרש על פני שלוש מדינות אוסטרליה, ניו זילנד וארה"ב ובוצע במשך שלוש שנים בקרב 7,000 הורים לבני 5 ומטה, מצא שילדים שלמדו לשחות בגיל צעיר הגיעו להישגים התפתחותיים רבים יותר, בהשוואה לילדים שלא שחו. למה זה קורה? לא ברור. אבל מה אכפת לכם. גם ככה חם בחוץ.
2. ספורט, והרבה
תשכחו מהמיתוס על הספורטאי הטיפש. מחקרים רבים מראים שאנשים הנמצאים בכושר, מסוגלים ללמוד טוב יותר מאחרים. למעשה, מחקר גרמני מ-2007 מצא שאנשים שביצעו פעילות גופנית, הצליחו ללמוד מילים חדשות במהירות שגדולה ב-20%, בהשוואה לאלו שלא התאמנו. שלל מחקרים נוספים הראו כי קיים קשר הדוק בין פעילות גופנית לבין פעילות קוגניטיבית משופרת, עד כדי הגדלת החלק במוח שאחראי על הזיכרון והלמידה ההיפוקמפוס. הסיבה לכך: התעמלות מגבירה את זרימת הדם למוח, שבו חמצן וגלוקוז. המוח זקוק לרכיבים האלה כדי לשמור על ערנות וריכוז מוגברים. בקיצור, רוצים ילדים חכמים? קחו מהם את האייפד, ושלחו אותם לרוץ. גם לסופר זה בסדר.
3. שעות שינה
מוחם של ילדים בכיתה ו' שמחסירים שעת שינה אחת מדי לילה (לגילי 6-13 מומלצות 9-11 שעות שינה), עובר רגרסיה התפתחותית, וחוזר לתפקד כמו מוח של ילד בכיתה ד' כך מצוין בספר המחקרי NurtureShock. ואם זה כך, הרי שלא כל כך מפתיע לגלות כי בני נוער שישנו יותר מחבריהם, גם קיבלו ציונים גבוהים מהם. אז אם אתם נאבקים עם ילדיכם על שעות שינה, זה כנראה שווה את זה.
4. למידה אקטיבית
קלטות למידה מסוג בייבי איינשטיין רק עושות לילדים נזק. שלל מחקרים הראו שילדים נחשפו לקלטות למידה מסוגים שונים הבינו פחות מילים, בהשוואה לילדים אחרים שלא צפו בקלטות (אולי כי עסקו בפעילות למידה אקטיבית יותר, כמו שיח ממשי עם ההורים). במילים אחרות, למידה פאסיבית משמעותית הרבה פחות מלמידה אקטיבית, שמאפשרת תרגול של הדברים שנלמדו. ההמלצה לכל אדם הלומד מיומנות חדשה היא לשנן את העקרונות החדשים 30% מהזמן, וליישם אותם 70% מהזמן.
5. ארוחת בוקר
הקלישאה נכונה ארוחת בוקר היא אכן הארוחה החשובה ביום, ולילדים היא חשובה במיוחד. מחקר של אוניברסיטת פנסילבניה מ-2013, מצא שילדים שאוכלים ארוחת בוקר על בסיס קבוע, הצליחו יותר בלימודים והראו אינטליגנציה גבוהה יותר, בהשוואה לאלו שדילגו על הארוחה. הפערים בין שתי הקבוצות היו משמעותיים מאוד. את מסקנותיהם ביססו החוקרים על נתוניהם של 1,269 ילדים סינים בני 6, שחלקם אוכלים ארוחת בוקר בקביעות, וחלקם לא. "אחרי לילה שלם של צום, ארוחת הבוקר מספקת דלק למוח", הסבירו החוקרים.
6. מעורבות של אבא
למרות שינויים שחלו בחלוקת התפקידים בין הורים בשנים האחרונות, במשפחות רבות האם עדיין נושאת בתפקיד ההורי העיקרי. במקרים אחרים, אימהות מגדלות את הילדים לבד או כמעט לבד, בשל היעדרות האב מחייהם. אך לאבות (או, אולי, יש לומר ל"הורה הנוסף") תרומה מרכזית להתפתחותם של הילדים, במישור הרגשי והשכלי.
מחקר מ-2011, שבוצע באוניברסיטת קונקורדיה, קנדה, מצא שילדים עם אב מעורב הראו יכולות אינטלקטואליות ורגשיות גבוהות יותר (ולא משנה באיזה אקלים סוציו-אקונומי גדלו), בהשוואה לאלו שגדלו עם אב נעדר. עם זאת, חשוב להביא בחשבון כי הילדים בקבוצת האב הנעדר, ככל הנראה סבלו גם מחסכים רגשיים כאלה ואחרים. "ילדים לא בהכרח מצליחים פחות ללא אב בתמונה. אימהות ושאר מטפלים חשובים גם כן", הדגישו החוקרים. "לאבות יש אימפקט חזק על הילדים, אך יש דרכים אלטרנטיביות רבות לגדל ילדים בריאים וחכמים".