הרופאים נדהמו: הגידול הסרטני הוא בכלל קעקוע

האם פיגמנט של קעקוע עלול לחדור לתוך בלוטות הלימפה? אם להסתמך על מקרה של אישה בת 32 מקליפורניה שלקתה בסרטן צוואר הרחם, בהחלט כן. המטופלת, צעירה ואם לארבעה ילדים, אובחנה בסרטן צוואר הרחם אשר התפשט לבלוטות הלימפה שלה, אך בסופו של דבר התברר כי הגרורות הן למעשה דיו של קעקוע.

לאחר שבבדיקות PET-CT שעברה נצפתה התפשטות של מחלתה לבלוטות הלימפה בכל האגן והבטן, היא נשלחה לניתוח מורכב שכלל כריתה של הרחם והשחלות וגם הוצאה של לא פחות מ-40 בלוטות לימפה שנראו מעורבות במחלה. הרחם והגידול הסרטני הוסרו במלואם, אולם כאשר חזרה התשובה הפתולוגית, הרופאים והמטופלת הוכו בתדהמה שכן הבלוטות כולן הכילו פיגמנט של קעקועים ולא תאים סרטניים כלל.

המסר העיקרי של כותבי תיאור המקרה מאוניברסיטת קליפורניה היא העלאת המודעות של מטופלים ושל רופאים לכך שדיו קעקוע יכול להיראות כמו התפשטות של סרטן לבלוטות לימפה בהדמיה שמבוצעת לצורכי אבחון.

החשיבות של הממצאים הללו קריטית בייחוד לאור הפופולריות הגוברת של קעקועים. במקרה הנוכחי לדוגמה עשתה המטופלת לא פחות מ 14 קעקועים שכיסו חלקים נרחבים מרגליה. הקעקוע הראשון נעשה לפני 11 שנים והאחרון רק לפני כשנתיים.

כמו במקרים רבים של סרטן צוואר רחם, ההדמיה בוצעה לפני הניתוח על מנת לחפש מחלה גרורתית ולהחליט על היקף וטכניקת הניתוח. סריקת PET-CT של כל הגוף לפני ניתוח גילתה מה שנראה כמו התפשטות של סרטן בבלוטות של האגן והבטן שנמצאות לאורך כלי הדם הגדולים. בבדיקה הפתולוגית של בלוטות מרובות בגדלים שבין 1.5-2.0 סנטימטרים נמצאה כמות גדולה של פיגמנט וללא עדות לתאים ממאירים.

אין זו הפעם הראשונה שתהליך של "אגירה של דיו" מתואר בספרות. רוב התיאורים קשורים לחולים עם מחלות ממאירות מה שלא בהכרח מעיד על קשר סיבתי. העובדה הפשוטה היא שחולים אלה עוברים הדמיות רבות כדי להעריך את חומרת מחלתם ולכן דווקא אצלם מתגלה התהליך. תהליך דומה תואר במספר מקרים גם בנוגע ל"הגירה של סיליקון" במטופלים עם שתלים שדלפו והצטברו בקשרי לימפה - מה שהוביל לחשד שגוי כי מדובר בתהליך ממאיר אשר נשלל לאחר ביופסיה.

בלוטות שנמצאות חיוביות בבדיקת PET הן סמנים ביולוגיים משמעותיים שחשובים להערכת חומרת המחלה, ניבוי תגובה לטיפול, הערכת הסיכון להישנות של המחלה וכמובן אומדן להישרדות של המטופל. המסר העיקרי של כותבי התיאור מקרה הוא הגברת המודעות לאפשרות הזו, משום שממצאים שגויים עלולים להוביל לבדיקות, לניתוחים ולטיפולים מיותרים.