מה גורם לנו לראות כפול?

ראייה כפולה מכונה בשפה המקצועית "דיפלופיה". זהו מצב שבו אדם רואה לעיתים או באופן ממושך תמונה כפולה של אותו האובייקט עליו הוא מביט. התמונה יכולה להופיע אחת מעל השנייה או אחת לצד השנייה או בשני האופנים יחד. הסיבות לראייה כפולה משתנות במידה וכפל הראייה יופיע באחת העיניים או בשתיהן.

ישנם גורמים רבים להפרעה בתיאום בתנועות העיניים,כאשר המשותף להם הוא שכולם גורמים לפזילה, יחד עם זאת, לא כל פזילה גורמת לראייה כפולה. למבוגרים שחוו פזילה בילדותם ונעשתה להם התערבות כירורגית למשל, רוב הסיכויים שהראייה הכפולה תחזור בבגרותם. לעומת זאת, כפל ראייה של מבוגרים שלא חוו פזילה בילדותם, יכול לנבוע מליקוי בשרירי העין או עצבי העין והמוח. ענת רווה, אופטומטריסטית ברשת אופטיקנה מונה את הסיבות לראייה כפולה ומסבירה על דרכי הטיפול בתופעה.

בדומה למצלמה, לעין שלנו מגיעות קרני אור מכל דמות עליה אנו מסתכלים. מיקוד הקרניים נעשה על ידי הקרנית והעדשה התוך עינית. במידה וישנו ליקוי כלשהו בקרנית או בעדשה, תיווצר סטייה בקרני האור, והתמונה שתתקבל על הרשתית לא תהיה ברורה. המוח יפענח אותה כתמונה כפולה. אם העין התקינה תהיה מכוסה, תתקבל תמונה כפולה מהעין הפגועה, וכשהעין הפגועה תהיה מכוסה, אז נצליח לראות תמונה תקינה.

גורמים נפוצים לראייה כפולה חד עינית : קטרקט – עכירות העדשה התוך עינית, אסטיגמציה – קימור לא תקין של קרנית העין שגורם לסטייה של קרני האור הנשברות. גורמים נוספים שעלולים ליצור ראיה כפולה יכולים להיות פגם כלשהו בקרנית כמו פטריג'יום – קרום הנמשך מהלחמית ומכסה את הקרנית, יובש בעין, חוסר בדמעות, פגם בעדשה התוך עינית, וליקוי ברשתית כמו ניוון רשתית (ניוון מקולרי).

כל עין קולטת תמונה בנפרד, אשר מועברת על ידי עצב הראייה ומסלולי הראייה למוח. המוח ממזג את שתי התמונות לכדי תמונה אחת כאשר שתי העיניים ממוקדות על אותו אובייקט, כך שתמונתו מתקבלת באזורים תואמים המצויים ברשתיות העיניים. המנגנון האחראי לתיאום מדויק בין העיניים הוא מנגנון עצבי מורכב, אשר מפעיל בסופו של דבר שישה שרירים עדינים המניעים את גלגלי העין בצורה המתואמת. כל ליקוי במנגנון הזה עלול ליצור כפילות ראייה.

גורמים נפוצים לראייה כפולה בינוקולרית: פגיעה בשרירי העין: דלקת, גידול וכו', בעיה בפעילות בלוטת התריס, המשפיעה על פעילות השרירים החיצוניים של העין, סוכרת העלולה לגרום לפגיעה בכלי דם, הפרעה בזרימת הדם למוח או לעצבים המפעילים את שרירי העין, התחדשות שרירים נדירה הנוצרת כתוצאה ממחלת מיאסטיניה גרביס (מחלה שיש בה פגיעה או הפרעה בקשר בין העצבים לשרירים), או טרשת נפוצה - מחלה הפוגעת במערכת העצבים המרכזית.

"במידה וחווים ראייה כפולה מומלץ לפנות ללא דיחוי לרופא העיניים, או לאופטומטריסט", אומרת רווה, "הבדיקה תכלול אבחנה - אם הראייה הכפולה היא בינוקולרית או מונוקולרית. במידת הצורך הרופא יפנה לבדיקות נוספות כמו MRI או CT". רווה מדגישה כי אבחנה אצל ילדים חשובה אף יותר, שכן, הם לרוב לא יתלוננו וההורים הם אלו שצריכים לשים לב אם הילד מעדיף לכסות את העין, או להטות את הראש במקרים רבים.

1. ראייה כפולה מונוקולרית הנגרמת מאסטיגמציה: תיעשה בדיקת ראייה מדויקת, התאמת משקפיים או עדשות מגע המתקנות את הצילינדר.

2. ראייה כפולה מונוקולרית הנובעת מקטרקט: ייתכן ויידרש ניתוח קטרקט או עדשה מלאכותית.

3. לראייה כפולה בינוקולרית ישנם מספר טיפולים אפשריים:

הרכבת משקפיים, במידה ויידרש עם פריזמות (מנסרה, המסיטה את הדמות וגורמת לאיחוד בין התמונות)

תרגילי עיניים הניתנים ע"י אופטומטריסט או אורטופטיסט.

רטייה על אחת העיניים.

זריקות בוטוליניום: הניתנות ע"י רופא העיניים. אלו הן זריקות לשריר העין, שתמונתו לא תקינה, מה שגורם לשיתוק השריר.

ניתוח שרירי העין: לצורך החלשה או חיזוק של אחד משרירי העין. הניתוח משפר את תנוחת העיניים ויסייע לפעילותן יחד.

ניתוח להשתלת עדשה תוך עינית אטומה: ניתוח זה נדיר ויתבצע כאשר כל האפשרויות האחרות לשיפור כשלו.