להיות הורים זה לא פשוט בכלל, בעיקר עבור הורים טריים, ולכן מדובר בתקופה שבה כמות השאלות שלנו מגיעה לשיא. כל בחירה שאנחנו מקבלים מלווה ב-600 ספקות ושאלות, וכל עצה שאנחנו מקבלים מגיעה עם 30 שאלות הסבר. כדי לעשות קצת סדר בים השאלות הזה, בדקנו אצל המומחים של מטרנה אילו שאלות הכי עניינו הורים בשנת 2014.
סוגרים שנה בוואלה! לכל הכתבות
1. איך מטפלים בגזים?
גזים, או בשמם השני קוליק, מופיעים כהתקפי בכי אצל תינוקות רכים. מדובר בתופעה מטרידה שנפוצה עד גיל 3-4 חודשים. כ-70% מאימהות לתינוקות עד גיל 4 חודשים מדווחות כי הילד שלהן סבל מתופעה זו, כאשר במקרים רבים הבכי נמשך כמעט בלי הפסקה במשך 3 שעות ביום ויותר, מופיע לפחות 3 פעמים בשבוע, בעיקר בשעות הערב ונמשך במשך לפחות 3 שבועות. הבכי לרוב מלווה בפנים סמוקות, התכווצויות וידיים מאוגרפות.
מה עושים? אם הילד יונק, יש להקפיד להוריד מתזונת האם מזונות שיוצרים גזים, כמו ירקות ממשפחת המצליבים. אם התינוק ניזון מתחליף חלב, כדאי לבחור בכזה המיועד למצבי אי נוחות במערכת העיכול, ורצוי גם שיהיה מועשר בפרוביוטיקה. בזמן ההאכלה חשוב להקפיד שזרימת החלב מהפטמה לא תהיה מהירה מדי, שכן זה עלול להוביל לבליעת אוויר ולהחרפת תופעות הקוליק.
מעבר לתזונה, תוכלו להקל על התינוק בכך שתרבו להחזיקו קרוב אליכם תוך הענקת חום, אהבה ורוגע שיעזרו לו בעת הכאב. גם החזקת התינוק כך כשבטנו מונחת על זרועכם יכולה להפחית את הכאב. אל תחששו מכך שהילד יהפוך למפונק או שיתרגל להיות על הידיים, עשו מה שתורם לתחושה שלו. גם אמבט חמים או עיסוי בכפות הרגליים ועיסוי עדין לבטן בתנועות סיבוביות ומעגליות בכיוון השעון יכולים להקל.
2. מה חשוב שיהיה בתחליף חלב ?
אם החלטתם לשלב בתזונת התינוק תחליף חלב (תמ"ל - תרכובת מזון לתינוק) חשוב שתדעו שמשרד הבריאות ממליץ לתינוק שאינו יונק בלעדית על מתן תחליף חלב על בסיס חלבי, המועשר בברזל ומכיל את כל רכיבי התזונה הנדרשים להתפתחותו התקינה. הרכבם של תרכובות המזון לתינוקות נקבע על פי תקנים בינלאומיים בהם נקבע אלו רכיבים ישולבו ובאלו כמויות כדי שתחליף החלב יהיה דומה בהרכבו לחלב אם. מעבר להרכב הבסיס של רכיבים אלו, מחקרים חושפים כל הזמן עוד ועוד ידע על רכיבים ייחודיים הקיימים בחלב אם וישנם מספר רכיבים שכדאי במיוחד לשים אליהם לב .
שומן הוא רכיב תזונה מרכזי לתינוק המספק כמחצית מהאנרגיה הנדרשת לגדילה ולהתפתחות שלו, ולכן בבחירת התחליף חשוב לשים לב להרכב השמנים שבו. אחד מסוגי השומן החשובים ביותר לתינוקות הוא רכיב ה-LC-PUFA ממשפחת אומגה 3 ו-6 (שתי חומצות שומן DHA ו-ARA ). רכיב זה הוכח במחקרים כבעל השפעה חשובה על המוח ועל מערכת הראייה, שהתפתחותם מואצת בחודשי החיים הראשונים. בתקופה זו גוף התינוק אינו מייצר רכיב זה באופן יעיל ולכן חשוב שתחליף החלב שאתם בוחרים יכיל כמות גבוהה של LC-PUFA.
הרכב השמנים בתחליף החלב משפיע על העיכול והספיגה שלו. לכן, בעיקר בשלב שבו מערכת העיכול אינה בשלה עדיין ומסתגלת לחיים החדשים מחוץ לרחם, כדאי לבדוק שתחליף החלב מכיל הרכב שמנים עשיר בבטאפלמיטט המאפשר לתינוק עיכול שקט וקל, ספיגת סידן טובה וחוזק עצמות ואף תורם להפחתת משך בכי בתינוקות.
3. האם תינוקות צריכים פרוביוטיקה?
חלב אם מכיל חיידקים פרוביוטיים ידידותיים התורמים לחיזוק מערכת החיסון של התינוק, למניעת התרבות של חיידקים מעוררי מחלות, להעלאת האפקטיביות של התגובה החיסונית ולהפחתת השכיחות של מחלות חום, מחלות מעי ובעיות בדרכי הנשימה העליונות.
אחד המחקרים המעניינים שנערכו בנושא בעשור האחרון הוא מחקר שנעשה בארץ על תינוקות בריאים השוהים במעונות יום. המחקר מצא שקיים אפקט של מניעת תחלואה תודות למתן יומיומי של פרוביוטיקה לתינוקות. במחקר הוכח כי תינוקות שניזונו מתחליף חלב המועשר בפרוביוטיקה מסוג ביפידוס לקטיס חלו בפחות מחלות חום ושלשולים לעומת אלו שניזונו מתחליף חלב ללא פרוביוטיקה.
4. למה צריך לתת דייסה לתינוק?
בשנת חייו הראשונה התינוק גדל ומתפתח בקצב מהיר וייחודי שאינו חוזר באף שלב אחר בהמשך החיים. השילוב של גדילה מהירה, צרכים תזונתיים גדולים ונפח קיבה קטן מדגיש את חשיבות התזונה לגדילה ולהתפתחות תקינה. כשמבינים את הפער בין הקיבולת הקטנה מחד ובין הצרכים המוגברים מאידך מבינים עד כמה חשובה כל כפית שהתינוק מכניס לפיו .וכאן יש לדייסה מקום של כבוד : היא מהווה דרך טובה ביותר לתת את הדגנים הראשונים לתינוק מכיוון שהיא מגיעה על בסיס מוכר ואהוב של תמ"ל או חלב אם שאוב, מרקמה והרכבה התזונתי הותאמו במיוחד לתינוקות ומעל הכל היא מועשרת בברזל החשוב להתפתחות תקינה של תינוקות.
לדוגמה, מנת דייסת מטרנה בהכנה סמיכה להאכלה בכפית מספקת כ-40% מהקצובה היומית המומלצת לתינוקות בני 6 עד 12 חודשים. את הדייסה מומלץ לתת בכפית כארוחה של ממש כמו שאר המזונות ,כיוון שההאכלה בכפית חשובה לצרכים התפתחותיים כגון רכישת מיומנויות אכילת מוצקים והתפתחות השפה.
5. מתי מתחילים לאכול מוצקים?
המעבר למזונות משלימים מתחיל רק לקראת גיל חצי שנה ורק כאשר התינוק מראה סימני מוכנות לכך. משרד הבריאות מדגיש את החשיבות של מעבר הדרגתי, תוך המשך הנקה או הזנה בתמ"ל ובהתאם לסימני המוכנות ההתפתחותיים של התינוק. את סימני המוכנות אפשר לזהות בקלות: אם התינוק מחזיק את ראשו באופן יציב ויושב (גם אם עדיין בחיק מבוגר ולא לגמרי לבדו), אם הוא מביע עניין באוכל שאתם אוכלים, אם יש לו כבר יכולת תיאום בין העיניים, הידיים והפה כך שהוא מסוגל לאחוז ולהכניס מזונות לפיו באופן מכוון, ואם יש לו יכולת בליעת מוצקים- סימן שהוא מוכן.
זכרו שמדובר על הליך נלמד, ושלכל תינוק יש את הקצב וההעדפות שלו. אין צורך למהר - אם תינוקכם דחה את מה שהצעתם לו זה לא בהכרח אומר שהוא לא מוכן או שהוא אינו אוהב את האוכל, זו פשוט הפעם הראשונה שהוא נתקל במזון חדש, במרקם ובטעם שונים מאלו שהכיר. מחקרים מראים כי יש תינוקות שצריכים הצגה חוזרת ונשנית של המזון (לעיתים אפילו עד 17 פעמים) עד שהם מסתגלים לטעם החדש. לכן חשוב שתיגשו לתהליך עם סבלנות ומתוך הבנה שזהו תהליך שהקצב שלו מוכתב על ידי התינוק, וצריך להקשיב לאיתותים שלו לגבי שובע , אהבה או סלידה מהמזון ובשום פנים לא להכריח אותו לאכול.
בין המזונות הראשונים המומלצים לתינוק בשלב זה ניתן למצוא מזונות כמו: ירקות, פירות ,בשר , דגים , קטניות וגם דייסות דגנים לתינוקות המועשרות בברזל. אירגוני בריאות עולמיים כמו גם משרד הבריאות מציינים בהמלצותיהם את החשיבות להימנעות מחשיפה מוקדמת מדי לגלוטן לפני גיל 4 חודשים ומאידך גם להימנע מחשיפה מאוחרת לאחר גיל 7 חודשים. לאחרונה התפרסם מחקר רחב היקף שמצא כי גיל החשיפה לגלוטן אינו משפיע על עצם הסיכון לחלות בצליאק אבל בהחלט יכול להשפיע על גיל הופעת המחלה ולכן גם כאן לא צריך למהר.
אילו שאלות הטרידו אתכם השנה? ספרו לנו בפייסבוק