מחלת לב וכלי דם, ובראשן לחץ דם גבוה, הן מהסיבות המובילות לתמותה מוקדמת בעולם המערבי. זו הסיבה שאיזון לחץ הדם הוא צעד קריטי, ושבמדינות רבות מנסים זה שנים להגביל את צריכת המלח בתזונה הביתית ובמזון המעובד. ואולם, סקירה של מחקרים רבים בנושא מנסה לרמוז לנו שיכול להיות שעשינו טעות, ובמשך שנים התמקדנו בגבישים הלבנים הלא נכונים.
גישות רבות שננקטו בשנים האחרונות ואף עמדו בבסיסן של תקנות להגנה על בריאות הציבור היו קשורות להגבלת כמות המלח וצריכת הנתרן היומית. למרות היתרונות הפוטנציאליים של אסטרטגיה זו, היא מעלה שאלה אחת גדולה: אם המקורות העיקריים של נתרן בתזונה שלנו מגיעים ממזון מעובד שמכיל גם הרבה סוכר, אולי הסוכר עצמו הוא שגורם ללחץ הדם לעלות?
זה לא המלח, אלא הסוכר
נתונים שנאספו בשנים האחרונות ממחקרים אפידמיולוגיים וניסויים בבעלי חיים ובני אדם ופורסמו השבוע בסקירה מרתקת בירחון הרפואי Open Heart של ירחון הרפואה הבריטי הידוע BMJ, מספקים תשובה מעניינת. המחקרים מצאו כי הסוכרים במזון המעובד, ובמיוחד פרוקטוז, ולא המלח, הם הסכנה העיקרית במזון המעובד.
הנתונים במחקר מראים כי הסוכרים במזון מעובד עלולים להעלות את לחץ דם, להתקשר להעלאת קצב הלב ולעלייה בצריכת החמצן בשריר הלב, ולתרום להתפתחות בדלקת שפוגעת בכלי הדם ומעודדת היווצרות טרשת עורקים. בנוסף, נמצאו הסוכרים כמעודדי עמידות לאינסולין (שמובילה לסוכרת מסוג 2) ולפגיעה מטבולית בגוף כולו.
וכך, בעוד שאין ויכוח כי ההמלצה להפחית את הצריכה של מזון מעובד היא כנראה אקטואלית ורצויה מאוד, סקירה זו מראה כי היתרונות של ההמלצה לא נובעים בהכרח מההפחתה בצריכת הנתרן, אלא גם מהורדת כמות הסוכר בתפריט.
כותבי המאמר וקרדיולוגים אחרים מציינים בסקירה כי שמו לב שההמלצות לצריכת מלח נמוכה לא הובילו באופן מספק לתוצאות החיוביות הצפויות לחולי הלב וכלי הדם. הם מקווים כי הנחיות עתידיות של המומחים בתחום יפנו את המיקוד ממלח, או יוסיפו עליו גם תשומת לב רבה יותר לתוסף המזון השכיח - הסוכר.
ירידה בצריכה של סוכרים, במיוחד פרוקטוז, היא בעלת פוטנציאל בריאותי אדיר. הפחתה זו עשויה להועיל לא רק בהורדת שיעורי יתר לחץ דם באוכלוסיה, אלא גם לעזור בבעיות אחרות הקשורות לצריכת סוכר גבוה, כמו עודף משקל וסוכרת.
רק מסקנה אחת ברורה
המאמר הנוכחי צפוי להיות שנוי במחלוקת משום שהוא סותר חלק מההנחות הנוכחיות בנוגע לקשר שבין התזונה למחלות לב וכלי דם. המחלוקת כאן היא האם המלח או הסוכר הם הגורם המשפיע יותר על התחלואה הלבבית, והגבלה של מי מהשניים או של שניהם גם יחד היא ההתערבות היעילה יותר. יחד עם זאת, גם אם נתעלם לרגע מהוויכוח של איזו אבקה לבנה מסוכנת יותר, בשורה התחתונה ההמלצה של המאמר אמורה להיות מוכרת ומוסכמת על רוב הרופאים והתזונאים והיא: לאכול פחות אוכל מעובד ויותר מזון טבעי.
עוד בנושא:
כמה סוכר מתחבא במזון הבריא שאתם אוכלים?
איך סוכר משפיע על המוח שלכם?