מספיק מבט קצר על אוסף הכתבות שהתפרסמו במדור הבריאות שלנו בחודשים האחרונים כדי להבין מהי אחת התופעות הכי מטרידות בעולם הבריאות כרגע (להוציא נגיף האבולה, כמובן). החיים המודרניים יצרו מציאות חדשה שבה מחלות כרוניות כמו סרטן ומחלות לב לא רק גורמות למותם של יותר ויותר אנשים, אלא גם תוקפות אנשים צעירים יותר מבעבר.
הרפואה המודרנית כבר הצליחה להתגבר על מחלות זיהומיות כמו שחפת ודלקת ריאות שהיו גורם התמותה מספר אחד לפני כמאה שנים, אך המחלות כיום דורשות יותר תחכום מצד החוקרים. מאמר שפורסם ב New England Journal of Medicine ערך השוואה בין גורמי המוות העיקריים בשנת 1900, לבין גורמי המוות בשנת 2010. התוצאות הראו כי אם לפני כמאה שנים על כל 100 אלף איש שמתו, 1,100 מתו ממחלות, היום בשנות האלפיים המספר הצטמצם לחצי ועומד על 600.
למרות העובדה שהתוצאות נראות אופטימיות, הן בעצם מוכיחות כי למרות שאנחנו מצליחים לערוך שינויים גנטיים, לשבט ולהדפיס איברים, המחלות ממשיכות לנצח אותנו. רק שאלו לא אותן מחלות.
הנתונים שהוצגו במחקר מראים כי בשנת 1900, שחפת, מחלות מעיים זיהומיות ושפעת היו הגורמים לחצי ממקרי המוות, וסרטן ומחלות לב אחראים לכחמישית מהמקרים. כיום מדובר על יחס אחר לגמרי. על פי הנתונים, סרטן ומחלות הלב אחראיות כיום על כשני שליש ממקרי המוות ממחלות. תאונות הדרכים, ומחלות כלי הדם נותרו באותם אחוזים כמו לפני מאה שנים, אך מחלות חדשות שלא היו קיימות אז כמו סוכרת, מחלות נשימה, אלצהיימר וגם התאבדויות למרבה הצער, מהוות יחד היום כחמישית ממקרי המוות.
ואם זה לא מספיק, עורכי המחקר אף טוענים כי למרות שתוחלת החיים של בני האדם עלתה במאה האחרונה, בשנת המילניום היא נעצרה במקום, ויש סיכוי שבשנים הקרובות אף יחול מפנה ותוחלת החיים תרד.
שינוי במפת המחלות
התוצאות האלה מציגות אתגרים לא פשוטים לרופאים וחוקרים שמתמודדים עם תופעה שהיא בעצם ליקוי טבעי של הגוף. גם אחרי שרוב המחלות זוהו, ניתן להם שם, ונתבררו התסמינים שלהם, בשני העשורים האחרונים הן התפרצו ממקורות שונים מבעבר, מה שגרם להופעתן של מחלות חדשות ושינוי באלו הקיימות. מזון מתועש, עישון סיגריות, שימוש בסמים וזיהום אוויר, הם רק חלק מהגורמים לשינוי במפת המחלות. אבל הם לא היחידים. גם לפוליטיקה, קבוצות לחץ, כלכלה ואטמוספירה חברתית יש את הכוח "ליצור" מחלות חדשות ולקבור אחרות.
מי אחראי למיגור המחלות החדשות?
"את העובדה שבמאה האחרונה התמותה ירדה בחצי, אפשר לשייך בחלקה לגילוי של הפניצילין שהתרחש במחצית המאה ה-20 ובעצם מחסל את המחלות הזיהומיות", מסביר פרופסור פיני הלפרן, מנהל המחלקה לרפואה דחופה במרכז הרפואי בתל אביב "גם החיסונים שפותחו נגד מחלות כמו אבעבועות שחורות, פוליו ושפעת, הצליחו לקטול את רוב המחלות". את העלייה במקרי המוות שנובעים ממחלת הסרטן ומחלות לב משייך פרופסור הלפרו לעלייה בתוחלת החיים, ולהרעה במצב הסביבה, שכולל עישון וקרינה סביבתית.
אין ספק שבעשורים האחרונים הרפואה השתפרה והצליחה לתת מענה ברמה המעשית למחלות. מבחינה מניעתית, המצב קצת שונה. "הצלחנו למנוע רק חלק מהמחלות, לרוב בעזרת חיסונים", מסביר פרופסור הלפרן, "את המחלות "החדשות" שנובעות מעישון, זיהום, שתיית אלכוהול וכדומה, לא הצלחנו למנוע, אבל זו כבר אחריות של החברה. אם לרופאים יש תפקיד תגובתי, החברה היא זו שצריכה למלא את התפקיד המניעתי".