קשה או רכה: איזו עדשה מתאימה לכם?

אמור לי איזו עדשה אתה מעדיף להרכיב ואומר לך מי אתה. קהל מרכיבי העדשות מתפצל לשניים: אלו שמעדיפים עדשות קשות ואלו שמעדיפים עדשות רכות. כך או כך, מאז שהן הגיחו לעולם, הפכו העדשות את החיים של לקויי הראייה לפשוטים ונוחים יותר. דולי מאיר, אופטומטריסטית M.optom ב"אופטיקנה", פורשת לפניכם את כל מה שתרצו לדעת על עדשות מגע, קשות ורכות.

מאפיינים: עדשות מפולימר קשיח, אינן מכילות נוזלים, חדירות חמצן, ומכונות "עדשות קשות נושמות". גודלן כ- 10 מ"מ (קטנות יחסית).

יתרונות: עמידות יותר, איכותיות ויכולות לשמש ליותר משנה. (לעומת תחלופה גבוהה יחסית של העדשות הרכות). הן מונעות דלקות עיניים, מאפשרות תיקון לקרנית מעוותת, ומתאימות גם לבעלי יובש בעיניים כיוון שהן לא סופחות נוזלים. בנוסף, הן נוטות לצבור פחות לכלוך וחיידקים ומשום שנעשה שימוש מועט בחומרי ניקוי, התחזוקה שלהן זולה יחסית.
חסרונות: פחות גמישות מעדשות רכות, ומאופיינות בקשיי הסתגלות רבים וזמן הסתגלות ארוך יחסית. זו הסיבה העיקרית שהן פחות נפוצות בקרב מרכיבי העדשות. החומר הקשיח ממנו עשויות העדשות הוא אחד הגורמים לתחושה ניכרת של גוף זר בעיניים.

למי מתאימות: לאנשים בעלי צילינדרים גבוהים או לסובלים ממחלת הקרטקונוס, בה יש עיוותים בקרנית העין. כמו כן, הן מתאימות לסובלים מיובש בעיניים.

למי לא מתאימות: באופן כללי, הנטייה של אופטומטריסטים היא לא להציע את העדשות הללו למרכיבים לראשונה עדשות מגע, זאת בשל משך ההסתגלות הארוך.

מאפיינים: גמישות ועשויות מחומר רך. בנויות בצורת כיפה בגודל של בערך 14 מ"מ. יש עדשות שמשולבות בסיליקון והידרוג'ל, זאת על מנת להגביר את מעבר החמצן דרך העדשה לעין, ובכך לאפשר הרכבה ארוכה יותר, באופן שלא יפגע וייבש את העין. בין הגורמים שקובעים את נוחות העדשה הן: אחוזי מים גבוהים, מבנה העדשה, הקוטר, הקימורים, ותכונות חומר הגלם, כמו עמידות מול יובש, יציבות ושמירה על לחות העין.

יתרונות: עשויות מפולימר מיוחד המכיל מים, ובכך משתלב היטב על פני קרנית העין. העדשות הרכות מאפשרות מעבר גבוה של חמצן אל העדשה והקרנית כיוון שהן ספוגות בנוזלים. בנוסף, הן נחשבות נוחות ומתאימות לפעילויות ספורטיביות, לפעילויות שטח ולטיולים ולאנשים שזמנם קצר. ברוב העדשות אומנם יש הגנה מקרינת UV, אך הן מאפשרות שימוש במשקפי שמש אופנתיים. יתרון מרכזי נוסף, הוא שלא קיימת מגבלת גיל בהרכבת עדשות מגע, וההתאמה בעיקר קשורה למידת האחריות של הילד ולא לגילו.

חסרונות: דורשות טיפול וחיטוי יום יומי, וכן זמן הסתגלות. ישנן עדשות מיוחדות המגבירות את רגישות העיניים לאור ולסנוור (פוטופוביה).

למי מתאימות: לרוב האנשים הסובלים מליקויי ראייה שונים, ומרכיבים משקפיים. כיום ישנן טכנולוגיות חדשות, והעדשות עשויות מחומרים המאפשרים הרכבה בטוחה יחסית.

למי לא מתאימות: לבעלי רגישות גבוהה ואלרגיות קשות, לסובלים מפעילות יתר של בלוטת התריס, לחולי סכרת לא מאוזנת, לאנשים שאינם יכולים להפעיל את הידיים ותלויים באחרים להרכבת העדשות, לבעלי עיניים יבשות, לאנשים המשתמשים בתרופות הגורמות ליובש כמו רואקוטן, המייבש את רירית העין, לעובדים בסביבת אבק וכימיקלים.

אמנם העדשות נוחות להרכבה אך הן עדיין גוף זר בעין ולא פריט אופנתי. הרכבת עדשות מגע ללא השגחה מקצועית, עלולה לפגוע ביכולת הראייה ובבריאות העין. מלבד התאמה מקצועית של עדשות המגע לאיבר הכי רגיש בגוף, מומלץ גם להגיע לבדיקה אצל אופטומטריסט אחת לשישה חודשים, על מנת לוודא שלא נגרם נזק מצטבר לעיניים, ושהראייה לא השתנתה.