וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הילדים שלא מסכימים לדבר

שני יעקבי ברמן

6.6.2014 / 8:30

הילד מסרב לדבר עם המורה או הגננת אבל בבית לא מפסיק לפטפט? ייתכן שהוא סובל מאילמות סלקטיבית. שני יעקבי ברמן עם הפרטים

אילוסטרציה. ShutterStock
לא מדובר בהפרעה ביכולת השפתית או בפגם אינטלקטואלי/ShutterStock

אילמות סלקטיבית היא הפרעה נדירה יחסית, והרבה אנשים לא מכירים אותה. מדובר בנגזרת של חרדה חברתית, המתאפיינת בחוסר יכולת לדבר במצבים חברתיים מסוימים, על אף העדר כל בעיה לדבר במצבים אחרים.

כשילד או ילדה (התופעה שכיחה יותר בקרב בנות) סובלים מאילמות סלקטיבית הם נמנעים מדיבור בסיטואציה מסוימת - בגן או בבית הספר למשל – ובה הם אינם מדברים כלל או מדברים רק עם חבר אחד או שניים. במצבים אחרים, כמו בחברת בני המשפחה, שאיתם הם מרגישים נוח, הילדים מדברים חופשי. לא מדובר בהפרעה ביכולת השפתית או בפגם אינטלקטואלי. החרדה היא שגורמת לילדים להימנע מדיבור, מפריעה לילד לתפקד ומפריעה גם לסביבה הקרובה שלו.

ילדים הסובלים מאילמות סלקטיבית נוהגים לתקשר עם סביבתם באמצעות מחוות שונות, כמו נענוע הראש, הצבעה על חפץ או על אדם מסוים. לפעמים הם ממתינים ללא כל תגובה או תנועה ומצפים שהסובבים ינחשו את רצונם. חלק מהילדים נוהגים ללחוש ונמנעים מיצירת קשר עין.

הורים רבים מתמהמהים ואינם ניגשים עם הילד לטיפול מפני שהם מאמינים שהילד "ביישן קצת", וש"זה יעבור לו כשיגדל". לעתים קרובות הצורך בטיפול גובר לקראת סיום הגן ולפני הכניסה לבית הספר, כאשר הצוות החינוכי מדווח על פער בין יכולות הילד להישגיו ומביע חשש בדבר השתלבות הילד במסגרת בית הספר בשל מערכת ציפיות גבוהה יותר. הורים רבים מדווחים שבדיעבד הרגישו ש"הכתובת היתה על הקיר" אך הם לא ידעו לקרוא אותה.

הסימנים לאילמות סלקטיבית

רמות החרדה שונות מילד לילד, ובהתאם לכך גם רמות האילמות הסלקטיבית שונות. בכל זאת, איך יודעים אם הכתובת אכן על הקיר והילד סובל מאילמות סלקטיבית?

כדאי להתחיל לחשוד באילמות סלקטיבית במצבים הבאים:

דיבור סלקטיבי: אם הילד נמנע מדיבור במצבים חברתיים מסוימים (בעיקר במסגרת החינוכית), ומדבר במצבים אחרים (בדרך כלל בבית).

אין בעיה שפתית: אם האילמות אינה נובעת מחוסר ידע או בגלל בעיות שפתיות (גמגום למשל).

בעיה חברתית: אם האילמות מפריעה לילד ולתפקוד שלו בגן, בלימודים או בפעילויות פנאי.

זמן: אם המצב נמשך לפחות חודש.

איך מטפלים באילמות סלקטיבית?

ניתן לאבחן את האילמות הסלקטיבית במכונים להתפתחות הילד או אצל פסיכולוג קליני או חינוכי המכיר את ההפרעה. מרבית הטיפולים ממוקדים באלמנט הרגשי, באמצעים שונים: תרפיה באמנות, תרפיה בתנועה, תרפיה במוזיקה, תרפיה במשחק וטיפול פסיכולוגי. אף שכדאי לבחור בטיפול הנכון לילד, לפני נטייתו, כדאי לדעת שהטיפול היעיל ביותר באילמות סלקטיבית הוא טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT), שמטרתו זיהוי הדיבור הפנימי של הילד ושינוי של המחשבות והמרכיבים ההתנהגותיים שהן גוררות. במסגרת טיפול כזה תתכן חשיפה לגורמי החרדה וחיזוקים חיוביים. יש צורך בהדרכת הורים להשלמת התהליך במסגרת הביתית.

ראוי לציין כי שיתוף פעולה של הילד בתהליך הכרחי להתקדמותו. ילדים הלוקים באילמות סלקטיבית יתנגדו לרוב לטיפול מילולי ויסרבו לדבר עם המטפל. לוקח זמן רב לרכוש את אמונם ולהגיע להישגים. במקרה כזה תמציות פרחי באך מתאימות כטיפול משלים, מאחר שיש ביכולתן לעקוף את הצורך בשיחה עם הילד. הן מפחיתות את החרדה של הילד, משפרות את הביטחון העצמי שלו. כך קל לו יותר להתמסר לתהליך ולשתף פעולה עם המטפל וההתקדמות מואצת.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

לראשונה טיפלו בסיבה בגללה חליתי בפיברומיאלגיה ולא בסימפטום

בשיתוף מרכז איריס גייר לטיפול דרך אבחון בגלגל העין

שני יעקבי ברמן היא יועצת ומדריכת הורים בשילוב פרחי באך

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully