האם רגישות לגלוטן באמת קיימת?

אנשים בדיאטה נמנעים ממנו, אנשים חולים מאשימים אותו במצבם, ובשנת 2014 נדמה שגלוטן הפך לאוייב התזונתי מספר אחת. אבל פרופסור פיטר גיבסון - החוקר שקבע בשנת 2011 שגלוטן יכול לגרום לבעיות קיבה ומעיים גם לכאלה שאינם חולי צליאק - כבר לא כל כך בטוח שיש סיבה להימנע מגלוטן.

על פי המחקר הקודם של גיבסון, מנהל היחידה הגסטרולוגית בבית החולים אלפרד במלבורן שבאוסטרליה, גלוטן, חלבון שנמצא בדגנים כמו חיטה, שיפון ושעורה יכול לגרום לאנשים לרגישות שמובילה להפרעות אוטאימוניות בקיבה. המחקר שערך היה מקיף ושימש כאחת העובדות המבוססות לכך שקיימת רגישות לגלוטן שאינה כרוכה במחלת הצליאק. תוצאות המחקר לא רק שהתקבלו כעובדה מוגמרת אלא גם נתנו רוח גבית לעלייה של הדיאטות נטולות הגלוטן.

על פי נתונים בארה"ב, כ-30% מהאמריקאים היו מעוניינים לאכול פחות גלוטן ועל פי ההערכות, בשנת 2016 יגלגל שוק ה"נטול גלוטן" 15 מיליארד דולר בארה"ב. קפיצה של 50% בהשוואה ל-2013.

כמו כל מדען, גיבסון לא שבע נחת מהמחקר הראשון שלו וביקש לאתגר אותו. במחקר הנוכחי הוא החליט לתת לנבדקים שלו את כל הארוחות שלהם במשך ימי המחקר ולהוציא מהם את כל המרכיבים שעלולים לגרום לתופעות בקיבה ובמעיים - לקטוז, חומרים משמרים וחומרים תסיסים שאינם נספגים טוב בקיבה. כמו כן, במהלך המחקר נלקחו דגימות שתן מכל 37 הנחקרים שמצבם הבריאותי השתפר בעקבות דיאטות נטולות גלוטן אך הם אינם חולים בצליאק.

בשבועיים הראשונים אכלו הנחקרים מזון ללא חומרים שאינם נספגים טוב בקיבה. בשבוע לאחר מכן חולקו הנחקרים לקבוצות. חלק קיבלו תוספי גלוטן ברמות גבוהות, חלק קיבלו תוספים ברמות נמוכות וחלקם קיבלו חלבון ללא גלוטן (אפקט פלאסיבו). כל הנבדקים ניסו את שלושת הדיאטות מבלי לדעת באיזו מהן הם נמצאים ברגע נתון. לאחר הניסוי קיים גיבסון ניסוי זהה נוסף, כדי לבדוק שהפלאסיבו עובד כהלכה.

מניתוח הנתונים העלה גיבסון כי כל הנבדקים, לא משנה תחת איזו דיאטה היו, נטולת גלוטן או לא, דיווחו על החמרה כלשהי בסימפטומים של העיכול. חלק מהם דיווח על נפיחות, אחרים על כאבים וגזים. הנתונים הצביעו על עובדה אחת - אפקט הנוסיבו, בו אנשים מרגישים השפעה שלילית לאחר נטילת תרופה שנובעת מגורמים פסיכולוגיים בלבד, עובד. גלוטן אינו האשם. הנחקרים ציפו שהדיאטה תגרום להם להרגיש רע וכך היה.

הממצאים גרמו לגיבסון למסקנה הפוכה מזו שהסיק ב-2011. "לא מצאנו הוכחה שקיימת רגישות של הקיבה לגלוטן אצל אנשים שאינם חולים בצליאק", הוא רשם. מסקנות המחקר הובילו למסקנה שהעלייה במספר האנשים שרגישים לכאורה לגלוטן ואינם חולי צליאק מונעת בעיקר על ידי הצרכנים ואינטרסים מסחריים ולא על ידי עובדות מדעיות.

ג'סיקה ביאסיקרסקי, אחת מעורכות המחקר מנסה להסביר מדוע בכל זאת אנשים שמפסיקים לאכול לחם מדווחים על הקלה במעיים ובקיבה. "לחם מכיל חומצות קצרות שרשרת שגורמות להתססה שלו. החומרים הללו מעוררים את הקיבה ורוב הסיכויים שהם לבדם, לא הגלוטן, הם הסיבה לבעיות המעיים והעיכול מלכתחילה".

מחלת הצליאק (כרסת בעברית) היא מחלה אוטאימונית בה הגוף תוקף את עצמו ובעיקר את רקמת המעי הדק, עקב רגישות לחלבון בשם גליאדין, המרכיב יחד עם חלבון נוסף בשם גלוטנין את הגלוטן המצוי בדגנים מסוימים. התסמינים של המחלה הם התנפחות של הבטן, שלשולים, כאבי בטן ואף אנמיה. על פי עמותת הצליאק בישראל השכיחות של הצליאק באוכלוסיה בארץ היא 1:157, אך בפועל מעריכים כי המספרים אף גבוהים מכך.

"כיום כשנשללת מחלת הצליאק אצל חולה, המסקנה הראשונה תהיה לרוב שהוא רגיש לגלוטן", אומרת ביאסיקרסקי, "אין ספק שיש משהו בגלוטן. אבל גם אם הוא גורם לרגישות, הוא יכול להשפיע רק על מספר קטן של אנשים. אנחנו עדיין צריכים לברר אם אכן קיימת רגישות אמיתית ובשביל כך נדרש מחקר רב נוסף".