וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

למה אנחנו כל כך מפחדות מבדיקת פאפ?

ד"ר רם איתן

23.4.2014 / 15:34

בדיקת פאפ מסייעת במניעת סרטן צוואר הרחם בכ-90% מהמקרים, אבל מחקרים מראים כי 75% מהנשים שלקו במחלה לא נבדקו. הכתבה שתעזור לך להתגבר על הפחד וללכת להיבדק

אילוסטרציה. ShutterStock
זה הזמן לקבוע תור לרופא/ShutterStock

נתחיל בשאלה פשוטה: מתי לאחרונה ביקרת אצל רופא הנשים שלך ועברת בדיקת פאפ. אם עברת את גיל 25 ואת לא בטוחה איך לענות לשאלה הזו - זו בעיה.

בדיקת פאפ היא אחת הבדיקות החשובות ביותר לאבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם. היא מסייעת במניעת המחלה בכ-90% מהמקרים. מחקרים רבים מראים כי 75% מהנשים שלקו במחלה לא עברו בדיקת פאפ מעולם. אם היו עוברות בדיקה זו באופן שגרתי, סיכוייהן למניעת התפתחות המחלה, היה גבוה מאוד.

סרטן צוואר הרחם נגרם מוירוס הפפילומה האנושי (HPV), המועבר בקיום יחסי מין. בהיעדר טיפול מתאים הניתן בזמן, עלולה המחלה לסכן חיים.

התחנות בדרך לאבחון ומניעה של סרטן צוואר הרחם

תחנה 1: קביעת תור לרופא הנשים
אם את מעל גיל 25, ולא עברת בדיקת פאפ בשלוש השנים האחרונות, זה הזמן להתקשר למרפאה ולקבוע תור. אל תחפשי סממנים גופניים כדי ללכת להיבדק. וירוס הפפילומה נחשב לרוב כנגיף "שקט" שגורם לשינויים במערכת הרבייה באופן איטי והדרגתי, ולרוב בלי להותיר סימנים חיצוניים.

יש לסייג ולומר כי בזנים מסויימים של הווירוס, ניתן לגלות, בשכיחות נמוכה, תופעות חיצוניות כמו יבלות באיברי המין החיצוני, דימום לא סדיר, דימום לאחר קיום יחסי מין. יש לציין שסממנים אלו אינם מעידים בהכרח על סרטן צוואר הרחם.

הריון, אגב, אינו מהווה סיבה לוותר על הבדיקה.

כדאי שתדעי: גם אם התחסנת כנגד סרטן צוואר הרחם, עלייך להמשיך ולבצע בדיקות פאפ, מאחר שהחיסונים לא מגנים מפני כל זני נגיף הפפילומה.

תחנה 2: על כיסא הגניקולוג
הרופא יבצע בדיקה שגרתית, שבמהלכה יחדיר מרחב (ספקולום) לנרתיק, כדי לקבל גישה ישירה לצוואר הרחם. לאחר מכן, יחדיר מקלון עם סיבים בקצהו, ויגרד מעט את השכבה החיצונית של צוואר הרחם, במטרה להסיר קבוצת תאים לבדיקה. לאחר מכן, יניח הרופא את המקלון על זכוכית מנשא מיוחדת, או בתוך צנצנת נוזל ויעביר אותה לבדיקה במעבדה הציטולוגית.

כדאי שתדעי: שכיחות סרטן צוואר הרחם בישראל היא מן הנמוכות בעולם המערבי, אולם לפי מרשם הסרטן הישראלי, מדי שנה, מאובחנות בישראל כ-190 נשים.

תחנה 3: הבדיקה נשלחת למעבדה הציטולוגית
במעבדה הציטולוגית (בדיקה מיקרוסקופית של הרקמות) יבדקו את תקינות התאים שנלקחו בבדיקת הפאפ. בדיקה זו מסייעת לאשש או לשלול אבחנה של שינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם וגם לעתים נדירות ממצא ממשי של סרטן צוואר הרחם. אם הבדיקה תקינה, תקבלי הודעה בכתב או בעל פה מרופא הנשים שלך. אם קיים חשד לתאים לא תקינים, את מגיעה לתחנה 4.

כדאי שתדעי: על פי הערכות מומחים, כ-80% מאוכלוסייה בעולם המערבי נחשפה לווירוס הפפילומה וכ-50% מהאוכלוסייה נושאת את הווירוס באופן קבוע.

תחנה 4: ממשיכים בירור
בדיקת פאפ היא בדיקת סקר ראשונית. אי תקינות הבדיקה לא מעידה בהכרח שנדבקת בווירוס הפפילומה. יכולות להיות סיבות שונות לבדיקה לא תקינה, החל מטעות מעבדה, דרך גירוי מקומי או דלקת בצוואר הרחם ועד לסרטן רירית הרחם וסרטן צוואר הרחם. אם הגעת לשלב זה, עלייך לגלות ערנות ואחריות ולהמשיך בבירור – בדיקת קולפוסקופיה וביופסיה.

כדאי שתדעי: כדי להגביר מהימנות הבדיקה, מומלץ לבצע אותה כ-10-20 יום לאחר היום הראשון של הווסת. כיומיים לפני הבדיקה, יש להימנע משימוש בחומרים קוטלי זרע או בשטיפות נרתיקיות. אם הבדיקה 'נופלת' על ימי הווסת או בזמן שאת סובלת מדלקת בנרתיק, דחי אותה.

תחנה 5: קולפוסקופיה וביופסיה
קולפוסקופיה היא בדיקה גניקולוגית אבחנתית, המכוונת לצוואר הרחם. הרופא משתמש במיקרוסקופ המאפשר הגדלה פי 10 של אזור צוואר הרחם, במטרה לזהות נגעים שיצר הווירוס בצוואר הרחם. במהלך הקולפוסקופיה ניתן לקחת ביופסיה (דגימת רקמה) פשוטה מהצוואר ולאבחן את הנגע. את הבדיקה חשוב לבצע בזמן. היא לא כואבת.

אם האבחנה מצביעה על נגעים בצוואר הרחם, ימליץ הרופא על מעקב בלבד או שעוברת המטופלת לתחנה 6. ההחלטה לגבי הצורך במעקב או טיפול תלויה בדרגת הנגעים שיימצאו בצוואר הרחם. אם הנגעים בשלב מתקדם, היא עוברת בדרך כלל ניתוח.

כדאי שתדעי: המערכת החיסונית מאפשרת, ברוב המקרים, לחסל את וירוס הפפילומה, מיד לאחר החשיפה אליו. אולם בחלק מהנשים, המערכת החיסונית, מסיבה שאינה ידועה, לא מצליחה למגר את הווירוס, הוא חודר לתוך התאים בצוואר הרחם ונותר שם.

תחנה 6: חדר ניתוחים
במקרים בהם ישנו חשד לשינוי טרום סרטני בצוואר הרחם ובמטרה להיפטר מהאזור הנגוע בצוואר הרחם, מבצעים הליך כירורגי לסילוק הרקמות הנגועות (קוניזציה). פעולה זו נעשית במסגרת אשפוז יום, תחת הרדמה מקומית או כללית בהתאם לגודל הנגע וברצון המטופלת. אם התוצאה הינה טרום סרטן בלבד, אזי הקוניזציה הינה בדרך כלל הפעולה הטיפולית היחידה שצריך לבצע.

כאשר אובחן גידול סרטני המוגבל לצוואר הרחם, מומלץ לבצע כריתה רדיקלית נרחבת של הרחם ושל בלוטות לימפה באגן. במקרים מסוימים ניתן להסתפק בכריתת צוואר הרחם בלבד. בדרך כלל, נדרש שילוב כריתת בלוטות אגניות. את ההחלטה לגבי אופן הטיפול יש לקבל יחד עם האונקוגינקולוג, רופא מומחה בגינקולוגיה אונקולוגית.

במצב בו הגידול פלש לאיברים סמוכים או שהינו מערב בלוטות לימפה, ההמלצה, לרוב, לבצע טיפול קרינתי לאגן.

כדאי שתדעי: כיום ניתן לבצע ניתוחים אלו בגישה זעיר פולשנית בסיוע רובוטי. הסיוע הרובוטי מאפשר דיוק מקסימלי, ניהול עדין של הרקמות, פגיעה מזערית ברקמות שכנות ומכאן להחלמה מהירה יותר ( שחרור מבית החולים תוך כ 24 שעות), חזרה לפעילות מלאה במהירות מירבית תוך בטחון מקסימלי. כאשר מדובר בגידולים יחסית גדולים, לעתים ממליצים לעבור כריתת רחם רדיקלית בגישה פתוחה.

תחנה 7: מעקב והקפדה על רפואה מניעתית
בהנחה שהנגעים התגלו בזמן והטיפול מסתיים בכריתת הנגע, יהיה עלייך להמשיך ולהיות במעקב. זכרי, שאם תקפידי לבצע בדיקות תקופתיות, תצליחי להרחיק מעצמך מחלות רבות בכלל וסרטן צוואר הרחם בפרט.

יש לזכור שקיימת היום גם האפשרות להתחסן כנגד וירוס הפפילומה. החיסון יעיל מאד, בעיקר בנערות שטרם החלו לקיים יחסים. החיסון וניתן היום במסגרת חיסוני השגרה לנערות בגיל 12.

כדאי שתדעי: מנתונים שפרסם המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית (CDC) עולה כי תוך ארבע שנים (2006-2010), מאז שהחלו לחסן נערות נגד וירוס הפפילומה, צנח מספרן של הנדבקות בזנים המסוכנים האחראים לסרטן צוואר הרחם בחצי.

דר רם איתן הוא מנהל תחום אונקו-גיניקולוגיה באיה מדיקל, המרכז לרפואת נשים מתקדמת

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully