לעבור את המלחמה בלי להשמין

המצב הביטחוני המתוח, חוסר הוודאות, היעלמות השגרה - כל אלה מעוררים בכולנו תחושת לחץ, מתח ואי שקט, ורגשות כמו פחד, חרדה וכעס. במצבים כאלה רוב האנשים פורקים את המתח והלחץ באכילה מיותרת שלא מתוך רעב - אכילה רגשית. האכילה הזו לא באמת מרגיעה את המתח והלחץ שאנחנו נמצאים בו, אבל בהחלט משמינה ולא בריאה.

סוג של נחמה: האוכל שכן יעזור לכם להירגע

רחל מהדרום סיפרה לי אתמול שהיא ומשפחתה נצורים בבית ואין להם מה לעשות חוץ מלאכול, בעיקר אחרי שסגרו את הקייטנות וצריך להעביר יום שלם עם הילדים בבית. פתאום הם אוכלים רק בורקסים מהמקפיא, עוגיות וחטיפים שנשארו בארון. הם אפילו גילו חבילת עוגיות יין שנשארה מפסח, וכרסמו גם אותה. הם יודעים מה בריא לאכול, אבל הם מעדיפים להתנחם בפחמימות ריקות. וקשה להאשים אותם.

איך נמנעים מזה? מתחילים בלשים לב. במקום להתנהל (ולאכול) על טייס אוטומטי, עצרו רגע והשקיעו מחשבה באוכל שלכם. הנה כמה דברים שכדאי לתת עליהם דגש:

איך אתם חושבים? הכל מתחיל בתוכנו, ובזמנים כאלה יש נטייה לוויתור, אבל לא מהסוג הבריא, אלא ויתור שמעורר מחשבות מהסוג של "מה הטעם להתאמץ, ממילא אין כאן שום ביטחון, ואיך אפשר לתכנן משהו בכלל". מחשבות אלה גורמות לנו לאכול סתם, רק כי האוכל נמצא שם ואין משהו טוב יותר לעשות.

צמצמו זמן מסך: אני זוכרת שבזמן מבצע עמוד ענן לא הפסיקו לשדר בין מהדורות החדשות פרסומות לחטיפים משמינים. חברות מסויימות כנראה זיהו שיש כאן פוטנציאל אדיר של מיליוני אנשים שיושבים הרבה שעות מול הטלוויזיה, דואגים, חרדים ופוחדים. הפרסומות משפיעות על כולנו - אל תתנו לחטיפים לנצח.

משחקי הרעב: שימו לב למידת הרעב שלכם. הגוף שלנו מגיב למתח וללחץ בשפה שלו, שפת התחושות. במצבי חרדה ולחץ ייתכן שיופיעו תחושות כמו כאב, שרירים תפוסים, עייפות, אי שקט פנימי, וגם תחושת רעב מוגברת שאינה מתוך רעב פיזי אמיתי. שימו לב מאיזו סיבה באמת אתם רוצים לאכול.

המדריך שיעזור לכם לשלוט בתחושת הרעב שלכם

תתחברו לרגשות: כאשר רגש חזק כמו פחד ואפילו חרדה מציף אותנו, אנחנו מחפשים באופן אוטומטי פעולות שיעזרו לנו להסיח את הדעת או להתנתק מהרגש הבלתי נעים, ואכילה היא אחת הפעולות המיידיות שעוזרת להסיח את הדעת מהרגש. מעבר לכך, אוכל נקשר אצל כולנו באופן בלתי מודע להישרדות, ובמצבי פחד, בעיקר כשצריך להישאר בממ"ד או לפחות בקרבת הבית, סביר שתהיה לנו יותר נטייה לאכול, מאשר לבצע פעולות אחרות שמסיחות את הדעת כמו שיחת טלפון, צפייה בטלוויזיה או קניות של בגדים ונעליים.

מה אתם אוכלים? כאשר האכילה היא רגשית, כלומר אכילה שמטרתה להרגיע, לנחם או לפצות על רגשות קשים, לרוב הנטייה היא לאכול מזונות שמבוססים בעיקר על פחמימות (לחם, שוקולד, עוגות ועוגיות, תפוחי אדמה ועוד) ושמכילים אחוז גבוה של שומן (חטיפים מלוחים, פיצה, בורקס, פיצוחים ועוד) ולא למזונות בריאים ומזינים כמו ירקות, פירות, קטניות ודגנים מלאים.

1. לשמור על מחשבה בריאה: בראש וראשונה, לא להפסיק לקחת אחריות על הגוף שלנו ועל עצמנו. כשהפיתוי לוותר ולהיכנע לפחד לוחש לי באוזן, אני מבינה שזו בדיוק הנפילה המוראלית שצריך להיזהר ממנה, ושאם אני רוצה, כמו כולנו, את השגרה שלי בחזרה, אני זו שיכולה כמיטב יכולתי לשמור על השגרה. למשל לעבוד מהבית במקום מהמשרד, לקיים פגישות עבודה שתוכננו במידת האפשר, לשמור על שגרת הארוחות והמקלחות של הילדים, וגם שלנו המבוגרים. דווקא הרגעים האלה שבהם לכאורה אין לנו שליטה במצב, הם הרגעים שהכי דורשים מאיתנו לסובב לפול-ווליום את כפתור העוצמה הפנימית והנחישות. לא למסור את הגוף שלנו לידיים הבלתי נראות של האזעקה, אלא לשמור עליו ועל ההרגלים הנכונים.

2. ללכד ולגבש את המשפחה: מה שבאמת עושה לנו ולילדים טוב על הנשמה הוא שנמצאים ביחד, מדברים, משתפים מה כל אחד מרגיש, ולא אכילה של עוד איזה חטיף.

מרחב מוגן ממצוקה: כך תבלו עם הילדים גם בזמן מלחמה

3. להכיר ברגשות שלנו: ככל שנצליח להבחין ולהגדיר לעצמנו מה אנחנו מרגישים - דרך זה שפשוט נשאל את עצמנו מה אנחנו מרגישים - כך נפחית את עוצמת ההשפעה של הרגש השלילי עלינו, ובכך גם את הפנייה האוטומטית לאוכל.

4. לסנן את מה שאנחנו וילדינו רואים בטלוויזיה וברשתות החברתיות: אין שום טעם לצפות שעות בדיווחי החדשות מעוררי המתח בטלוויזיה ובמקבצי הפרסומות שמשודרים במהלכן. בשביל לעצור את הטילים אנחנו צריכים כיפת ברזל, אבל את הפצצת התודעה שלנו בעודף חדשות ובפרסומות לחטיפים ואוכל מיותר - רק אנחנו יכולים לעצור במוח.

5. לשמור על שגרת האכילה ולבחור במודע באוכל בריא: אולי לא בכל דבר נצליח לשמור על השיגרה כמו בימים כתיקונם, אבל לא חייבים לשנות את שיגרת האכילה, ואולי זו אפילו הזדמנות ליצור שיגרת אכילה נכונה למי שלא היתה לו שיגרה כזו: שיגרה שיש בה תכנון מה קונים, מה אוכלים, שיש בה ארוחות מסודרות ולא רק חוטפים ואוכלים את מה שנשאר או מה שיש. דווקא כשמבלים יותר זמן בבית יש זמן לחתוך סלט, לבשל ירקות וקטניות, אפילו לאפות לחם בריא.

המטרה שצריכה לעמוד לנגד עיני כולנו היא לעבור את התקופה הזו במינימום נזקים, ולצאת ממנה אפילו מחוזקים, בלי להצטרך להיכנס למשטר דיאטה עם החזרה המיוחלת לשגרה.

אילה אורי היא דיאטנית קלינית ומטפלת באכילה רגשית חברת עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים בישראל