שיחת טלפון מרגיעה

כבר מהיום הראשון של מבצע "צוק איתן" ובעקבות מצב החירום פתחו גורמים שונים בהם קופות החולים וארגוני ייעוץ ועזרה, קווי סיוע שמטרתם להרגיע ולתמוך בתושבים חרדים, המתקשים להתמודד עם המצב. חלק מהקווים, כמו למשל קו הייעוץ של "ויצו" להורים לילדים בגיל הרך, הם קווי סיוע הפועלים גם בימי שגרה אך בעקבות המצב עברו לפעול במתכונת חירום מוגברת. קווים אחרים כמו למשל קווי סיוע של קופות חולים וקו המצוקה של מכון אדלר נפתחו במיוחד לאחר שזוהה צורך לסייע להורים, המתקשים להתמודד עם המצב החריג ולהסבירו לילדיהם.

עוד בנושא:
כל קווי הסיוע לתמיכה נפשית והתמודדות עם חרדה בעקבות המצב
איך מסבירים את הטירוף הזה לילדים?
איך חוזרים לישון אחרי אזעקה?

"קול להורה" - קו הייעוץ של "ויצו", הרחיב את שעות פעילותו ופועל כעת בשלוש שלוחות: תל אביב, באר שבע ושדרות. המתנדבות בשלוחות הדרומיות מגיעות למוקדים על אף שגם משפחתן וביתן בקו האש. היועצות (נשות מקצוע מתנדבות מתחומי החינוך, הטיפול והבריאות שעוברות גם קורס הכשרה מיוחד לתפקיד) קיבלו עשרות שיחות ביום בעיקר מאזור הדרום (שדרות, באר שבע, אשדוד ואשקלון) והשפלה (ראשל"צ, רחובות, נס ציונה, גן יבנה).

גם מנחות ההורים והמטפלות המשפחתיות של מכון אדלר מאיישות את הקווים בהתנדבות ודיווחו שמרבית השיחות מגיעות מדרום הארץ ואחרי מטח טילים ואזעקות מורגשת עלייה במספר הפונים. בכל רגע נתון עונות בקו 9 מנחות (סה"כ 28 מנחות מתנדבות), כולן בוגרות מסלול מקצועי להנחיית קבוצות הורים במכון אדלר, ובקו נקלטו כבר מאות שיחות.

נתוני הקו החם של קופת חולים מכבי מפתיעים. עולה מהם שרק 20% מהפונים הם תושבי הדרום. ייתכן שהדבר קשור בכך שהקו אמנם פתוח לחברי כל קופות החולים, אך רבים ממבוטחי הקופה גרים במרכז הארץ ובאזור שרון. נכון ל-14 ביולי פנו לקו - הפעיל 24 שעות ביממה- 655 אזרחים, 30% מהם מגוש דן, 30% מאזור השרון והשפלה, 20% מהדרום והיתר משאר חלקי הארץ. עוד מפתיע לגלות כי יותר אנשים פנו בנוגע לסיוע עם מבוגרים וקשישים (60%) ופחות (40%) בנושא התמודדות של ילדים.

הקו החם מעניק עזרה ראשונה בתחום של טיפול בלחץ וחרדה והפניות נענות על ידי עובדות סוציאליות. בכל רגע נתון מאיישות אותו 6 עובדות סוציאליות ופסיכיאטר כונן, אליו מפנים להתייעצות במצבים אקוטיים. במקרה הצורך מפנים להמשך טיפול ומעקב אצל רופא, מרפאה או גורם מטפל אחר. סך העובדות הסוציאליות המאיישות את הקו במשמרות הוא כ-80.

לקו הייעודי של קופת חולים כללית, הפועל גם הוא סביב השעון, מגיעות כ-250 שיחות ביום, והפניות גוברות בשעות הערב ובעיקר לאחר אזעקות. הקו, המאויש על ידי אחיות, תוגבר בעובדות סוציאליות , פסיכולוגים לילדים ממרכז שניידר לרפואת ילדים ומומחים לחרדה מהמרכז לבריאות הנפש גהה.

ד"ר דורית וייס, אחות ראשית בכללית, מציינת שעיקר הפניות הן של אזרחים המבקשים המלצות להתמודדות עם חרדה בעיקר בנושאים הנוגעים לנדודי שינה, כאבי בטן וחששות ופחדים על רקע המצב, "יחד עם זאת יש פניות של מטופלים המבקשים מידע בריאותי, בעיקר חולים המבקשים ייעוץ והכוונה לגבי המשך טיפול תרופתי ונשים לאחר לידה הנתקלות בקשיים בנושא הנקה", היא מוסיפה.

מהקו של מכון אדלר נמסר כי השאלות שחוזרות על עצמן הן מה עושים כשהילדים נתקפים רעידות בעת האזעקה? כיצד ניתן להשרות עליהם ביטחון בעת שהצופרים רועמים? ומה לעשות עם ילדים המסרבים לצאת מהמקלט או הממ"ד? המנחות מציינות שהורים רבים מספרים שהילדים חוזרים ושואלים: "מה יקרה אם יפגע בנו טיל?" והם אינם יודעים מה להשיב להם. הורים רבים תוהים אם להיענות לבקשות הילדים לישון איתם.

רוית גוטמן, מנחה בכירה במכון אדלר שטיפלה עד כה ביותר מ-120 פניות, מציינת שהמטרה היא לתת מענה ממוקד על צורך ומציינת שנתקלה הרבה במצוקה הורית ולא רק במצוקה ילדית. "הרבה פעמים דרך הילדים נשאלות השאלות, המעסיקות את ההורים", אמרה.

המנחות של ויצו מתמודדות עם פניות רבות בנוגע להורים חרדים הטוענים שהם לא מצליחים להסתיר את הלחץ מהילדים ומתקשים להשיב לשאלותיהם. "רצוי לתת מענה לילדים השואלים שאלות לגבי המצב ולא לנסות להסיח את דעתם או להתעלם", אומרת שוש כהן אלבז מנהלת "קול להורה" של ויצו ומדגישה: "כדאי שהתשובה תהיה ממוקדת ועניינית, מותאמת לגיל הילד ואין צורך להרחיב בפרטים מעבר למה שנשאל".

אלבז מציינת שגורם נוסף לחרדה ופחד הוא משדרי החדשות הבלתי פוסקים. "חשוב מאוד למנן את היקף החשיפה לטלוויזיה ולאקטואליה, הילדים בכל מקרה מאוד חשופים לכל מה שקורה ומודעים לנעשה בסביבתם גם אם הם לא יושבים מול צג הטלוויזיה".

גם ד"ר עדי ארטום, עובדת סוציאלית העונה לשיחות בקו החם של מכבי, מציינת שבמרבית הפניות בהן דובר על קושי בהתמודדות עם לחץ וחרדה – היא מגלה שמכשירי הטלוויזיה דולקים כל הזמן. "אני מסבירה שחשיפה מוגברת לטלוויזיה רק מגבירה לחץ ואינה תורמת ומציעה לכבות את המכשירים ולשים לב שהילדים ייחשפו כמה שפחות לחדשות". לדבריה, היא ועמיתותיה מציעות לפונים טיפים וכלים להרגעה עצמית, אם יש צורך מדברות גם עם הילדים הגדולים יותר וממליצות ומתרגלות עם הפונים טכניקות של הרגעה והרפיה.

מי מתקשר יותר אימהות או אבות?
מקו הייעוץ של ויצו נמסר כי מתקשרים גם אבות רבים, סבתות, דודות ועוד. לקו של מכון אדלר פונים גם בני נוער רבים שיוזמים את השיחות בעצמם. רוית גוטמן, ממכון אדלר, מציינת שמצוקתם של בני 13-14 סובבת סביב ההתמודדות הראשונה שלהם כאדם עצמאי עם מצב כזה, והבלבול והחרדה בנוגע אליו.

האם ניתן להצביע על חתך סוציו-אקונומי מסוים המתקשר יותר לקווים?
גוטמן מציינת שרוב הפונים לקו של מכון אדלר הם ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ומטה, שחלקם נמצאים במצוקה קיומית קשה. "בעקבות השיחות הבנו שיש בתים רבים הסובלים ממחסור במזון, תחליפי חלב וחיתולים ופנינו לחברות שונות בבקשת תרומות. נתקלתי במצבים מאוד קשים של אנשים שאומרים שהם לבד בבית, לא מתפרנסים, לא יוצאים לעבוד ובמצב כלכלי גרוע מאוד".

גוטמן מסכמת שאחרי כל כך הרבה שיחות קשה מאוד להמשיך: "יש אנשים שנגזר עליהם לא לצאת מחדר כבר שבוע ימים ואנחנו עדות למצבי מצוקה קשים מאוד. "אני מקשיבה וקשובה, מציעה פתרונות ומצליחה להקל על חלקם, אך לפעמים נותר רק להכיל את החרדה, לעיתים ההיסטריה מתגברת תוך כדי תיאור והשיחה נקטעת על ידי אזעקה".