להשתיק את הקולות בראש בעזרת סרט מצויר

טיפול חדשני ופורץ דרך עשוי לסייע לחולי סכיזופרניה להתעמת עם קולות הרדיפה הפנימיים שהם שומעים ואף להשתיקם - כך עולה ממחקר חדש שנערך בבריטניה. המחקר מבוסס על טכנולוגיה שפורסמה בירחון הפסיכיאטרי Psychosis כבר בשנת 2013 ומתבססת על העיקרון המוצג בסרט אווטאר.

במחקר השתתפו חולי פסיכוזה העמידה בפני טיפולים אחרים. כל מטופל קיבל שישה מפגשים באורך חצי שעה של "טיפול אווטאר": המטופל בוחר, מתוך שלל אפשרויות, פנים דיגיטליות שמתאימות לדעתו לדמות שמדברת אליו, לתפיסתו. לאחר דיון מקדים בנוגע לדברים שאותם נוהג הקול הפנימי לומר למטופל, המטפל, שיושב בחדר נפרד, מנהל עם המטופל שיחות באמצעות דמות האנימציה שהמטופל בחר. הדמות מוצגת על גבי מסך מחשב וקולו של המטפל עובר מניפולציה לשינוי קול. למטפל אפשרות להתאים את תווי הפנים והאופי של הדמות לצרכי הטיפול והוא יכול גם לדבר בקולו הרגיל ולהנחות את המטופל באינטראקציה בינו לבין הדמות.

המוח של חולי סכיזופרניה מייצר קלט פנימי שמפורש על ידי החולים כגירוי חיצוני. לפי הנתונים שעליהם מתבססים החוקרים, אחד מכל ארבעה אנשים ששומעים קולות פנימיים כאלו לא מגיבים לתרופות אנטי פסיכוטיות. הטיפול החדשני משיב למטופל את השליטה על הנפש שלו.

את המחקר מוביל פרופ' ג'וליאן לף, פסיכיאטר בריטי מהמכון לפיסיכיאטריה בלונדון, אשר פרש לגימלאות לפני שלוש שנים ומנצל את זמנו לפיתוח טכניקות טיפול חדשניות. לדבריו "פתיחת דיאלוג בין המטופל והקול שהוא שומע הוא כלי רב עוצמה. מדובר בעצם בטיפול שמאפשר למטפל להשפיע על האינטראקציה בין המטופל והקולות שמדברים אליו במקום לקבל דיווח מהמטופל עצמו על תוכן השיחות שאותן הוא 'שומע' - שיחות שהמטופל בעצם מנהל עם עצמו".

במחקר השתתפו 26 מטופלים בני 14?74 (הגיל הממוצע הוא 37.7). בערך 60 אחוז מהמטופלים הם גברים. משך הזמן שבו שמעו המטופלים קולות עד לתחילת המחקר נע בין 3.5 שנים ל?30 שנה, וכל החולים סבלו מהערכה עצמית נמוכה מאוד. המשתתפים נחלקו לשתי קבוצות – קבוצה שקיבלה טיפול תרופתי אנטי פסיכוטי וקבוצה שקיבלה את טיפול האווטאר.

מי ששמע יותר מקול אחד נדרש לבחור את הקול הדומיננטי ביותר. במהלך המפגשים, המטפל ישב בחדר נפרד ושיחק תפקיד כפול: הוא אימן את המשתתפים לדבר עם האווטארים שלהם באמצעות שימוש בקולו האמיתי וגם דובב את האווטאר בקול המתוכנת. כל המפגשים תועדו והקלטותיהם ניתנו למשתתפים כדי שיוכלו להאזין להן שוב, וכדי להזכיר למטופלים כיצד להתמודד עם ההזיה אם תופיע שוב.

בתחילה דובבו המטפלים את האווטארים בדברים קשים, ברוח הדברים שעליהם דיווחו המטופלים. לאחר שהמטופלים למדו להשיב לאווטארים שלהם בטון נחוש והחלטי יותר, האווטארים החלו להתרכך, לדבר בהיגיון ולעתים אף לתת עצות בונות למטופלים.

כל החולים דיווחו על ירידה משמעותית בתדירות הופעת הקולות הפנימיים ובעוצמתם. בסיום המחקר מרבית המטופלים היו מסוגלים לחזור לחיים תקינים ואף התחילו לעבוד בעבודה חדשה. רובם דיווחו כי הקולות התמעטו או הפכו ללחישות. אצל שלושה מטופלים פסקו הקולות לחלוטין. ההשפעה נראתה גם לאחר שלושה חודשי ביקורת - נרשמה ירידה משמעותית בתסמיני הדיכאון ובמחשבות האובדניות.

צוות החוקרים הבריטים עמל כעת על מחקר המשך שבו ישתתפו 140 חולים. הם מקווים לראות הוכחות ליעילות השיטה גם בהמשך. במקביל יוצרים החוקרים מדריך לטיפול בשיטה זו כדי לאפשר את יישומה בהיקף נרחב יותר בעתיד. תוצאות המחקר הנוכחי נותנות תקווה גדולה לקבוצה של אנשים שסובלים מתופעה שהפסיכיאטריה מתקשה למתן באופן יעיל. השיטה החדשה יכולה לעזור בהפחתת המצוקה שלהם.