התפרצות מגפת החצבת בקהילה הסומלית של מינסוטה השיבה למרכז מהדורות החדשות בעולם כולו וגם בישראל את נושא החיסונים. עד כה, כך לפי אתר מחלקת הבריאות של מדינת מיניסוטה, דווחו 44 מקרים של חצבת, מהם 43 בילדים בגיל לידה עד גיל 10, מתוכם 42 שלא חוסנו. התפרצות זו מצטרפת להתפרצויות קודמות, כמו זו שדווחה בתחילת שנת 2015 בדיסנילנד. התפרצויות אלה מראות כי המחלה שכמעט ונכחדה מהעולם הודות לחיסון - שבה להכות.
דיווח מפתיע בנוגע ההתפרצו האחרונה נוגע לזהותם של החולים. הרשויות האמריקאיות דיווחו כי 38 מהמקרים הם מקרב מהגרים סומלים, קהילה סגורה יחסית שבה שיעור החיסון נמוך משמעותית מבקרב הממוצע הכללי במדינה. הסיבה לכך נובעת מהעובדה שבשנים האחרונות, בעקבות אבחוני אוטיזם בקרב קהילות שונות של מהגרים, נפגשו חברי הקהילה הסומלית עם אנדרו וויקפילד - רופא שרשיונו נשלל ומנהל קמפיין נגד חיסוני החצבת. כתוצאה מהמפגשים האלה פחות ממחצית מהילדים בקהילה חוסנו.
עוד בנושא:
וירוס חצבת הצליח להעלים סרטן דם מתקדם
הקרן הסודית לפיצוי נפגעי חיסונים
למה אנחנו כל כך מפחדים ממשהו שאמור לשמור עלינו?
מי נמצא בסיכון מוגבר?
החצבת נגרמת מהדבקה בנגיף הפאראמיקסווירוס (Paramyxovirus) והודות לעמידות רבה של הנגיף גם מחוץ לגוף היא נחשבת למחלה מדבקת ביותר. התסמינים העיקריים של המחלה הם שיעול, נזלת, עיניים אדומות, כאבי גרון, חום גבוה ופריחה טיפוסית על גבי העור שמורכבת מכתמים גדולים ושטוחים. בנוסף, קיימים נגעים לבנים קטנים בתוך חלל הפה שמסייעים באבחנה. בעוד שברוב המקרים המחלה חולפת מעצמה, כ-40 אחוזים מהחולים בחצבת יתפחו סיבוכים שיכולים לכלול דלקות אוזניים, דלקות ריאה, דלקת קרום המוח ואפילו מוות. האוכלוסיות שנמצאות בסיכון מיוחד לסיבוכים הם פעוטות בני פחות מחמש, נשים בהריון ומדוכאי חיסון.
לפי נתוני משרד הבריאות הישראלי בעשורים האחרונים אירעו מספר התפרצויות חצבת בישראל, כאשר הגדולות ביותר התרחשו בשנים 2007 עם 539 מקרים מדווחים וב-2008 עם 930 מקרים מדווחים. בשנת 2012 הייתה התפרצות ממוקדות שהביאה ל-43 מאושפזים, כולם בקרב אוכלוסיות עם כיסוי חיסון נמוך, שכללה קהילות אנתרופוסופיות וחסרי מעמד ממדינות באפריקה.
בישראל, כמו ברוב מדינות העולם המערבי, עומד שיעור המתחסנים על מעל 95 אחוזים מהילדים, כאשר הרוב המחוסן מקנה הגנה "קהילתית" על המיעוט שאינו מחוסן. יחד עם זאת, בשל הקלות שבה מועברת המחלה, התפרצויות בעיקר בקהילות בעלות שיעור חיסון נמוך יכולות לשוב ולהתרחש גם בישראל ולסכן את חייהם של פעוטות, קשישים ואנשים מדוכאי חיסון.
ירידה מאסיבית במספר החולים
הדרך הטובה ביותר למנוע חצבת היא חיסון בזמן. ישנם בשוק שני חיסונים משולבים המשמשים למניעת חצבת: חיסון חצבת, חזרת ואדמת (MMR), ובתוספת חיסון כנגד אבעבועות רוח (MMRV) גירסה שניתנת בארץ בעשור האחרון. ילדים צריכים לקבל שתי מנות של החיסון, הראשונה סביב גיל שנה והשנייה בכיתה א'. שילוב זה מקנה כיסוי לכל החיים לרוב האוכלוסיה המחוסנת. מבוגרים שנמצא כי אין בדמם נוגדנים כנגד הנגיף יכולים לקבל מנה אחת נוספת של החיסון MMR.
הסיבוכים של החיסון הינם נדירים מאוד וכוללים תגובה מקומית קלה של אודם או גרד, תגובה אלרגית לרכיבי החיסון או ירידה בספירת הטסיות בדם שמופיעה מספר שבועות לאחר החיסון. חשוב לציין כי ירידה בספירת הטסיות אופיינית בשיעור גבוה בהרבה לאחר חשיפה למחלת החצבת בהשוואה לחיסון.
מבין רוב ההתערבויות הרפואיות והתפתחות חסרת התקדים של הרפואה ב-100 השנים האחרונות נראה כי לחיסונים ישנו את אחד האפקטים המשמעותיים והרחבים ביותר. לפי נתונים מדו"ח מיוחד של הרשות האמריקאית למניעה ובקרה על מחלות רק בשני העשורים האחרונים חייהם של למעלה מ-730,000 ילדים ניצלו אודות לתוכנית החיסונים השגרתית. מבחינת תחלואה ההערכות מדברות על מניעה של 322 מיליון מקרים מחלות בילדים. בהקשר לחצבת בלבד, מספר מקרי המוות המדווחים בעולם ירד מלמעלה מ-800 אלף בתחילת המילניום הנוכחי לפחות מ-115 אלף בשנת 2014.