פורסם לראשונה ב-02.11.2014
למה צריך לשים לב כשמחליפים פורמולה לתינוק?
כיוון שבחודשים הראשונים לחייהם תינוקות מראים סימני אי נוחות מעת לעת, חשוב לעשות שינויי תזונה הדרגתיים ולעקוב אחר השוני מספר ימים כדי לוודא שמערכת העיכול הסתגלה לשינוי. מעבר מתמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות) אחד לשני והזנה בתרכובות מזון מרובות בתקופה קצרה תקשה על המעקב אחרי הסתגלות התינוק, ובכלל על המעקב אחרי בריאותו. במקרה כזה לא ניתן יהיה לדעת אם התינוק לא מרגיש טוב או מראה סימני אי נוחות בגלל התמ"ל החדש. ייתכן שהשוני במצבו של התינוק מעיד על תופעה בריאותית אחרת המצריכה תשומת לב או פנייה לרופא המטפל והתחלופה הרבה תקשה על הסקת המסקנות.
כמו כן, חשוב לעקוב אחר תופעות לוואי עקב הצגת מזון חדש. אם חל שינוי משמעותי בבריאות התינוק או במצב רוחו או מופיעה פריחה לאחר מתן מזון חדש - יש לעצור את החשיפה ולגשת לרופא המטפל בהקדם האפשרי.
מאיזה גיל אפשר לתת חלב פרה/עזים/שקדים/אורז/שיבולת שועל, ומה עדיף?
ראשית חשוב לציין כי חלב פרה/עזים/שקדים/אורז/שיבולת שועל אינם מספקים את הצרכים התזונתיים של תינוקות ולכן אינם מומלצים להזנה במקום חלב אם או במקום תרכובת מזון לתינוקות. ככלל, הכנסה של מזונות נוספים שאינם חלב אם או תמ"ל, צריכה להיעשות באופן הדרגתי. ניתן להתחיל לחשוף תינוק לטעימות מזעריות החל מגיל 4 חודשים. לאחר גיל 6 חודשים כמויות המזון תגדלנה בהדרגה, עד שיגיעו לכמות המתאימה לארוחה.
לפי המלצות משרד הבריאות, החל מגיל 6 חודשים ניתן לשלב בתפריט התינוק מוצרי חלב לא ממותקים כגון יוגורטים וגבינות, או מעט חלב בתוך מזונות כמו רטבים או פשטידות. מכיוון שמוצרי החלב מהווים מקור דל לברזל, מומלץ לשלבם בכמויות קטנות. חלב פרה ניגר ניתן לתת לתינוק רק החל מגיל שנה.
ההתייחסות לחלב עזים דומה לחלב הפרה, וילדים האלרגיים לחלב פרה במקרים רבים יכולים להיות אלרגיים גם לחלב עזים. כמו כל מזון, גם למוצרים על בסיס אורז, שקדים ושיבולת שועל, ניתן לחשוף את התינוק בכמויות מזעריות החל מגיל 4 חודשים, ולשלבם בתפריט היומי בהדרגה החל מגיל 6 חודשים. בכל מקרה, משקאות שקדים/אורז/שיבולת שועל אינם נחשבים למוצרי חלב.
מדוע צריך לעקר בקבוקים עד גיל שנה ואיך עושים את זה הכי טוב?
בשנת חייו הראשונה של התינוק, מערכת החיסון שלו עוד מתפתחת ונבנית והוא חשוף יותר לזיהומים ומחלות. זו בדיוק הסיבה בגללה משרד הבריאות קבע שעד גיל שנה יש לעשות סטריליזציה לבקבוקים, פטמות ומוצצים. לפני שעושים סטריליזציה יש לנקות היטב את הבקבוקים אחרי כל האכלה, באמצעות מברשת ניקוי, מים חמים וסבון כלים. חשוב לוודא שהחורים של הפטמות פתוחים על ידי מעבר מים נקיים.
תהליך העיקור מחטא את הבקבוקים וניתן לעשות אותו על ידי הרתחת הבקבוקים והפטמות במשך 5 דקות רצופות בתוך סיר כשהם מכוסים במים. הורים רבים בוחרים להקל על עצמם את התהליך ורוכשים סטריליזטור למיקורגל או מכשיר סטריליזציה חשמלי (יש לעקוב אחרי הוראות היצרן). לאחר השטיפה והעיקור יש לייבש באוויר ומומלץ לעשות זאת על גבי מתקן ייבוש כלים או מתקן ייעודי לייבוש בקבוקים. הקפידו שפתח הבקבוק יהיה כלפי מטה. אין לייבש על מגבת מטבח. את תהליך הסטריליזציה יש לעשות בין אם מאכילים בפורמולה ובין אם נותנים בבקבוק חלב אם שאוב.
האם אפשר לעקר בקבוקים במדיח הכלים או על ידי שפיכת מים רותחים על הכלים?
לא. טמפרטורת השטיפה במדיח אינה מגיעה לדרגת רתיחה ושפיכת מים רותחים אינה מספקת עיקור ברמה מספקת כמו הרתחה במשך 5 דקות בסיר או חיטוי כמו שמעניקים מכשירי הסטריליזציה.
האם צריך מים רתוחים לצורך הכנת בקבוק?
כן. יש צורך במים רתוחים מצוננים. כל סוגי המים, כולל מים מינרלים בבקבוקים, אינם מעוקרים. מי שתייה של תינוקות (הניתנים לתינוקות החל מגיל חצי שנה לערך), וכן מים המשמשים להכנת תרכובת מזון לתינוקות, חייבים להיות בטוחים, ולכן עד גיל שנה יש להרתיח את כל סוגי המים. לפי המלצת משרד הבריאות, יש להרתיח את המים למשך 2 דקות ולהניח להם להתקרר לטמפרטורת החדר. ההנחיה היא להרתיח כל סוג מים הניתנים לתינוקות עד גיל שנה, כולל מים מינרלים, המשמשים להכנת תרכובת מזון לתינוקות ומים מסוננים כמו בריטה או תמי4.
כשמכינים בקבוק האם זה בסדר לשלב במי הבקבוק מעט מים רותחים כדי שהפורמולה תוגש חמימה?
הטמפרטורה המומלצת להכנת תרכובת מזון לתינוקות היא בין טמפרטורת החדר לטמפרטורה של עד 35 מעלות צלסיוס (שימוש במים בטמפרטורה הגבוהה מ- 35 מעלות צלסיוס עלול לפגום ביתרונות הפרוביוטיקה שבפורמולה). לכן, עדיף לא לשלב בהכנת הבקבוק מים בטמפרטורת רתיחה.
רונית דוייב היא המנהלת המדעית של "אבוט", יצרנית "סימילאק"