עשרה ימים חלפו מאז שהמחלקה ההמטואונקולוגית בבית החולים הדסה עין כרם החלה לפעול במתכונתה החדשה, לאחר המשבר שהוביל להתפטרותם של כל הרופאים הבכירים בה. אלא שהמתח במחלקה שידעה עליות ומורדות, מורגש היטב באוויר. המקום שנשא שבחים כמו "בית שני" ו"מקום לחברויות ותקוות", נותר עם קירות צבעוניים ומקושטים בציורים אבל התרוקן מהילדים חולי הסרטן.
רבים מהילדים עברו בעצת הרופאים שהתפטרו לבתי חולים מרוחקים, ואלה שנמצאים במעקב נשארו בבתיהם ומגיעים לבדיקות בבית חולים שדה שהוקם בגן סאקר בירושלים על ידי הרופאים הפורשים. זאת, מאחר שמרביתם מעוטי יכולים או מהרשות הפלסטינית, ולא יכולים להרשות לעצמם את הנסיעות לבתי החולים הרחוקים.
ד"ר גל גולדשטיין, מנהל המחלקה שממלא את מקומו של ד"ר מיקי וינטראוב הפורש, הגיע מבית החולים שיבא בתל השומר כשהוא שומר על אופטימיות. הוא סופר מדי יום חולים חדשים או וותיקים שמגיעים לאשפוז ומעלים את מניין החולים הנמוך. במסיבת העיתונאים שקיים, דיווח גולדשטיין כי מניין החולים במחלקה הגיע כבר ל-14, שיפור משמעותי משבוע שעבר. ביחידת האשפוז היום, שאליה מגיעים חולים לטיפולים יומיים נקודתיים, הגיעו אתמול תשעה ילדים בלבד. בשיאה, היו מגיעים ליחידה כ-50 ילדים ביום. הרופאים החדשים ומנהל בית החולים פרופ' זאב רוטשטיין מודים כי לוקח זמן להחזיר את האמון במחלקה, אך הם מאמינים שהמחלקה עוד תחזור לגדולתה.
הצוות הקיים, הכולל את סגל האחיות הוותיק, צוות אדמיניסטרטיבי וסניטרי, נותר לעבוד באווירה קשה מאד. הטלטלה הרגשית שעוברת עליהם משבוע לשבוע, והגיע לשיאה בשבוע שעבר עם כניסת התפטרות הרופאים לתוקף הותירה אותם קרועים וכאובים. "אתה רגיל לבוא לבית שלך, למשפחה שלך יום יום זה שנים, ופתאום לקחו לך את הבית. זאת התחושה", אמרו. משבר האמון החריף בין הרופאים למנכ"ל רוטשטיין, חלחל לכל המחלקה ובאופן בלתי נמנע נוצרו בו מחנות. לתוך הוואקום הזה נכנסים עכשיו רופאים חדשים שהובאו מבחוץ, שאינם מכירים את הילדים או את העבודה במחלקה אולי הכי רגישה בבית החולים.
הצוות הסיעודי והאחיות מנסים לשמור על איפוק מקצועי ולקבל בברכה את החדשים, ולצד זאת לא להעביר למעט המטופלים שנותרו את רגשותיהם המעורבים, אולם החששות שלהם גדולים מנשוא. כרגע ישנם רק שלושה רופאים בכירים קבועים במחלקה, ואליהם יצטרפו עוד שניים בחצי השנה הקרובה - אבל בחצאי משרה ובמשרה קצובה בזמן. הרופאים החדשים הם בעלי שם עולמי בהשתלות מח עצם, אולם אינם מחזיקים בידע קליני בכל סוגי הגידולים שיש במחלקה.
"אני רועדת כשאני נותנת כימותרפיה"
אך מעל הכול, עושה הרושם כי הדבר שמדאיג את הצוות ביותר הוא המתווה החדש. לפי המתווה, מדי יום יגיעו רופאים משיבא שיסייעו לצוות שעובד במתכונת מצומצמת. המשמעות היא שמדי יום רופא חדש יצטרך ללמוד מחדש את כל תיקי הילדים. התגובה הייתה כמעט מידית: בשבוע שעבר התפטרה אחות ותיקה מהמחלקה ואחיות נוספות שוקלות התפטרות לנוכח המצב. בהנהלת הדסה, כמו גם צוות הרופאים החדש, יודעים כי התפטרות קולקטיבית של אחיות מהמחלקה תוביל לסגירתה הסופית והמידית.
האחיות זומנו השבוע לשיחה סוערת עם ההנהלה. בין היתר, הציפו 15 האחיות טענות מדאיגות מול פרופ' רוטשטיין. "הרופאים שנמצאים כאן לא יודעים לטפל בילדים. זה שרופא לא יודע פרוטוקול של מחלה מסוימת זו בעיה, הילד נמצא בסכנה", צוטטה אחת האחיות שהקליטה את הישיבה הסוערת. "השבוע התקבלה ילדה עם גידול במוח - כשאין פה מומחה לגידולי מוח... איך אני יכולה להסתכל לילדה הזו בעיניים ולהגיד לה 'תישארי פה'? אני רועדת שאני נותנת כימותרפיה, אני רועדת כשהרופאה מתבלבלת במדבקות, כי היא לא יודעת את שמות הילדים. ואיך היא יכולה לדעת? היום היא פה - מחר בא רופא אחר. כמה פעמים פוספסו אצלנו בדיקות מעבדה? ילדה כמעט הלכה הביתה עם מגנזיום גבוה וגלוקוז גבוה, וזה נמנע בגלל שאנחנו בדקנו".
פרופ' רוטשטיין התייחס לדברים במסיבת העיתונאים שקיים אתמול, הבטיח שבחן את כל תלונות האחיות ושמדובר בתגובה טבעית של צוות ותיק שרגיל לעבוד עם רופאים אחדים וכעת מתחיל לעבוד עם אחרים. ואולם, במחלקה עולים קולות שבר עמוקים ביותר. המחסור האקוטי בתחום האונקולוגי בכלל ובאונקולוגית ילדים בפרט וההיצע המצומצם של רופאים בשוק העבודה כיום מלמד כי יחלפו חודשים ארוכים עד שיוחתמו רופאים קבועים למחלקה, והחשש הוא כי הפתרון הזמני יהפוך לקבוע. הצוות מצוי בקשר יומיומי עם מרבית ממשפחות המטופלים שעזבו את המחלקה ומטלטלים את ילדיהם שעות ארוכות לטיפולים הרגישים מחוץ לירושלים. הם חוששים כי הבית המלוכד והחם שידעו עד לא מזמן והפך למחלקה שסועה, עוד יגבה חיי אדם.